About CCFI -English БОЛЕЗНЬ  КРОНА / КОЛИТ معلومات عن الجمعية الاسرائيلية لمرضى الكرون والتهاب الامعاء التقرحي :

בדיקות נפוצות לאבחון וניטור מחלות מעי דלקתיות

קולונוסקופיה

בדיקה הנעשית כדי לבחון את הרקטום והמעי הגס לכל אורכו. ברוב המקרים הבדיקה בוחנת גם את החלק הסופי של המעי הדק. הבדיקה מבוצעת בטשטוש עמוק ובילדים מבוצעת בדרך כלל עם מרדים מוסמך. במהלך הבדיקה מכניס הרופא צינורית גמישה ובסופה מצלמה זעירה דרך פי הטבעת כדי לשלול או לאשש אם יש דלקת.,אם יש דלקת אזי לאתר את מיקומה ואת חומרתה. לאחר שמונה עד עשר שנות מחלת קוליטיס, יש לבצע את הבדיקה פעם באחת עד שלוש שנים כדי לאתר אם התהוו שינויים טרום ממאירים הקשורים לדלקת הכרונית. לקראת ביצוע הבדיקה, יש למלא אחר הוראות הרופא לניקיון המעי בעזרת תכשירים שונים.

מערכת העיכול

 

סיגמוידוסקופיה

סיגמואידוסקופיה היא בדיקה דומה אך קצרה בהרבה, הבודקת רק את הרקטום ואת סוף המעי הגס שנקרא "סיגמואיד". ניתן להסתפק בבדיקה קצרה זו במצבים שבהם יש צורך בהערכה כללית של חומרת המחלה האנדוסקופית, לדוגמה, כדי להעריך טיפול או כשמתרחשים תסמינים לא טיפוסיים.

גסטרוסקופיה

גסטרוסקופיה היא בדיקה הנעשית כדי לבדוק את הוושט (צינור המזון), הקיבה והתריסריון (החלק הראשון של המעי הדק). במהלך הבדיקה מעביר הרופא דרך הפה צינורית גמישה שבסופה מצלמה זעירה, כדי לבדוק אם יש מעורבות דלקתית של דרכי העיכול העליונות, דבר שעלול להעיד על מחלת קרוהן בחלק מהמקרים ולתכנון טיפול בהתאם. בילדים, שבהם מבוצעת הבדיקה בהרדמה, בדיקה זו שגרתית בהערכת מחלת מעי דלקתית. במבוגרים הבדיקה מבוצעת לרוב רק בנוכחות תסמינים מכוונים.

צילום בטן רגיל

לצילום בטן רגיל תפקיד זניח באבחון מחלות מעי דלקתיות אם כי יש רמזים בצילום היכולים לכוון לאבחנה זו. לצילום הרגיל יש תפקיד בהערכת מצבים חדים של מחלת קרוהן החשודים כחסימת מעי או התנקבות מעי וכן בקוליטיס כיבית קשה על-מני לאבחן הרחבה טוקסית של המעי הדק (מצב הנקרא toxic megacolon שהוא סיבוך של קוליטיס קשה).

בליעת חומר ניגוד עם מעבר מעי דק ("פסאז")

הבדיקה נועדה להדגים את המעי הדק שרובו המכריע לא מודגם בקולונוסקופיה ובגסטרוסקופיה. לקראת הבדיקה שותה הנבדק חומר ניגוד ולאורך שעתיים עד שלוש עוקב הרדיולוג אחר התקדמות החומר עד הגיעו למעי הגס. הבדיקה עשויה להדגים דלקת של המעי הדק שמתאים למחלת קרוהן וכן לאפיין את מיקום המחלה ואת אופייה (כגון היצרות המעי או פיסטולות {מעברים חלולים בין חללים} של המעי הדק כתוצאה ממחלת קרוהן). למידע זה יש חשיבות רבה בקביעת האבחנה, בתכנון הטיפול ובקביעת הסיכון העתידי של הדלקת. חיסרונה של הבדיקה הוא בכך שהיא מערבת קרינה, הדיוק שלה תלוי במיומנות הבודק ואין היא מדגימה את המעי הגס. הדיוק של הפסאז' נופל מזה של בדיקת CTE וכן מזה של בדיקת MRE (להלן).

חוקן בריום

הבדיקה נעשית כהשלמה לבדיקת הפסאז'. בבדיקה זו נעשה שימוש בחומר ניגוד המוזרק לרקטום בכדי לצלם את המעי הגס. הבדיקה אמנם מדגימה היטב את רירית המעי הגס אבל עם התרחבות השימוש בטכנולוגיות אנדוסקופיות המאפשרות מראה מדויק יותר של הרירית ואף של לקיחת ביופסיות, הולכת ומצטמצמת הבחירה בבדיקה זו.

Computed Tomography Enterography (CTE)

זו בדיקה המסוגלת ליצור תמונה תלת-ממדית של איברי הגוף תוך שימוש בטכנולוגיית קרני רנטגן. הטכנולוגיה השתפרה מאוד בשנים האחרונות והרזולוציה כעת כה טובה שבעזרת שימוש נכון בחומרי ניגוד ניתן להדגים היטב את דופן המעי טוב יותר מאשר בבדיקת הפסאז'. כך ניתן להשלים את הדמיית המעי הדק בדרך לאבחון נכון ואפיון המחלה. יתר על כן, היתרון בבדיקה זו נעוץ בהדמייה הטובה לא רק של המעי עצמו אלא של כל איברי הבטן מחוץ למעי. כך ניתן לאבחן פיסטולות, מורסות, נוזל חופשי ופתולוגיות נוספות. חיסרון בולט של הבדיקה נעוץ בקרינה הרבה הקשורה לבדיקה זו.

 (MRE) Magnetic Resonance Enterofraphy

זו בדיקת MRI מיוחדת המסוגלת להדגים את המעי היטב כפי שמתואר לעיל בבדיקת ה- CTE ביתרון בולט על פניה, דהיינו היעדר קרינה. הבדיקה אינה חודרנית אך יחסית קשה יותר להשגה. יתרון נוסף עולה ממחקרים חדשים בהם הוכח כי השימוש ב-MRE מאפשר לא רק הדמייה טובה של המעי הדק אלא גם נותן מדד של פעילות המחלה באותו הזמן ללא צורך באנדוסקופיה. היות שבמחלת קרוהן אין תמיד התאמה טובה בין פעילות המחלה מבחינה קלינית לבין חומרת הדלקת הרי שהבדיקה נותנת תמונה לא חודרנית של דרגת הדלקת ברירית. מידע זה עשוי להועיל בצמתי החלטה לגבי שינוי טיפולי. הבדיקה יכולה להוות תחליף לבדיקת הפסאז' ולבדיקת CTE גם יחד.

קפסולה אנדוסקופית

בדיקה זו מאפשרת הדמייה של המעי הדק אשר, כאמור, לא ניתן להדגמה ברובו באמצעות גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה רגילים. נבדק מעל גיל 10-12 שנים בולע קפסולה המשדרת למכשיר חיצוני 3 תמונות בשנייה. המכשיר החיצוני קולט נתונים אלה תוך כדי התנועה במעי. בילדים קטנים יותר שאינם מסוגלים לבלוע את הקפסולה, ניתן להניח את הקפסולה במעי הדק באמצעות גסטרוסקופיה. לאחר סיום הבדיקה ניתן לצפות בתמונות כסרט נע במחשב וכך לאתר אזורי דלקת או היצרות החשודים כקרוהן. הבדיקה מדויקת יותר מפסאז' והמראה הבלתי אמצעי של רירית המעי מאפשר אבחון מדויק של פתולוגיות הרירית. לבדיקה זו חסרונות אחדים בהשוואה לבדיקת CTE או לבדיקת MRE. בדיקה זו אינה יכולה "לראות" מעבר לדופן המעי הפנימי; יש צורך בהכנה של המעי (הפרוטוקולים המדויקים לכך משתנים ממרכז רפואי אחד למשנו); יש לבלוע קפסולה גדולה; וכן קיים סיכון שהקפסולה תתקע באזורים מוצרים במעי המופיעים לעיתים כסיבוך של הדלקת הכרונית. בכדי להפחית סיכון זה, ניתן לבלוע קפסולת-דמה המתמוססת מאליה לפני הבדיקה ועל ידי גלאי מתכות או צילום בטן פשוט לוודא שהקפסולה אכן עברה את כל המעי בהצלחה.

חשיבות הקפסולה היא במצבים חשודים למחלת קרוהן אך בנוכחות תוצאות תקינות מבדיקות קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה. מקרים של מחלת קרוהן פעילה רק במעי הדק האמצעי אינם שכיחים אך מאובחנים כיום יותר מאשר בעבר כתוצאה מהשימוש בקפסולה.

אולטראסאונד

מכשיר האולטראסאונד הישן עובר כל העת מתיחות פנים ושיפורים טכנולוגיים כך שהרזולוציה של המכשיר הולכת ומשתפרת. בידיים מיומנות ניתן להדגים את עובי המעי (ממצא המחשיד לדלקת בדופן המעי), הימצאות מורסות בטניות, נוזל חופשי בבטן וסיבוכים נדירים אחרים. הבדיקה מעולה כבדיקת סקר בעת חשד לא ספציפי וכן בניטור מצבים חדים במחלת קרוהן ידועה. הבדיקה פשוטה, זולה ולא כרוכה בקרינה. החיסרון הוא בדיוק הירוד יחסית לעומת אמצעי ההדמיה האחרים שפורטו לעיל, ובכך שהדיוק תלוי במיומנות הבודק/ת. לאחרונה פותחו שיטות מתקדמות יותר לניצול האולטראסאונד במחלות מעי דלקתיות, לדוגמה שימוש בדופלקס (המודד את זרימת הדם הגבוהה יותר למעי בזמן דלקת) וכן נעשה שימוש בהזרקה של חומר ניגוד (בדיקה שטרם קיימת בארץ בעת כתיבת שורות אלו).

בדיקות נוספות

קיימות בעולם בדיקות נוספות, כגון שימוש בכדוריות לבנות מסומנות בסמן רדיואקטיבי המתרכזות באזורי דלקת, אך לא נמצאות בשימוש שגרתי בישראל. בדיקות אלו מוסיפות מידע על הבדיקות שפורטו לעיל רק לעיתים רחוקות.

נכתב ע"י: ד"ר דן טרנר מנהל היח' לגסטרו ילדים, והמרכז לקרוהן וקוליטיס כיבית, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים