About CCFI -English БОЛЕЗНЬ  КРОНА / КОЛИТ معلومات عن الجمعية الاسرائيلية لمرضى الكرون والتهاب الامعاء التقرحي :

תזונה – חשיבות ותפקיד התזונה במחלות מעי דלקתיות

מחלות מעי דלקתיות (IBD) מאופיינות בעיקר בשלשול כרוני, התכווצויות וכאבי בטן, חום נמוך, עייפות וירידה במשקל, ומשבשות במידה ניכרת את אספקת רכיבי המזון התקינה של הגוף. לעתים נראית המחלה כאילו המזון פועל נגדכם, שכן הכאבים והשלשולים, שיכולים להיות חמורים ומתישים, מתרחשים בדרך כלל בעקבות אכילה. לעיתים מגיעים חולי IBD למצבי תת תזונה, והסיבות לכך הן אחד מהגורמים הבאים ובאופן שכיח שילובם:

  1. ירידה בתיאבון, שמביאה לצריכת מזון לא מספקת.
  2. ירידה בספיגת המזון.
  3. צרכים תזונתיים מיוחדים ומוגברים.
  4. הגבלות תזונתיות והפרעות נוספות, שמקורן בתרופות הניתנות כטיפול למחלה.

בהתאם לזאת, חולים רבים מוטרדים משאלות רבות הקשורות לתזונתם, ואף מאמינים כי הגורם למחלתם קשור לתזונתם ושניתן לרפא אותה באמצעותה. ידוע כי, לתזונה תפקיד חשוב בטיפול במחלה, אך ההנחה כי היא זו האחראית למחלה באופן גורף חסרת כל בסיס מדעי. מעבר לכך, טרם מצאו את הגורם למחלה וכיצד לרפא אותה.

תזונה נכונה משחקת תפקידים חשובים כטיפול תומך בחולי IBD:

  1. בשלב הפעיל – של המחלה, להקל על התסמינים והסיבוכים.
  2. בשלב ההחלמה – תמיכה תזונתית להחלמה מהירה יותר מהתקף והשפעה אימונית אפשרית.
  3. בשלב הרגיעה – למלא את צרכיו התזונתיים של החולה ולהשלים את החסרים האפשריים.
  4. שמירה על מצב תזונתי מאוזן, תוך שמירה על גדילה תקינה, פעילות ואיכות חיים יומיומית.

תפקיד הטיפול התזונתי משתנה בעיקר על פי שלבי המחלה ועל פי אזורי המעי הפגועים. לכן, חשוב להבין קודם כל את התפקיד הפיזיולוגי של כל חלקי המעי בתהליך העיכול וספיגת המזון:

  • עיקר פעולת העיכול והספיגה מתרחשת במעי הדק, שממוקם בהמשך לקיבה. למעי הדק שלושה אזורים עיקריים:
    1. תריסריון (duodenum)– אליו מופרשים אנזימי עיכול מהלבלב ומלחי מרה מכיס המרה. בחלק זה של המעי נספגים מינרלים שונים, כגון: ברזל, סידן, כלור, מגנזיום, אבץ, וחלק מספיגת החד-סוכרים.
    2. מעי ריק (jejunum)– בו מתרחשים רוב תהליכי העיכול והספיגה. שטח הפנים שלו מוגדל באמצעות בליטות קטנות שנקראות סיסים (villus). אנזימי העיכולשבו אחראיים על ספיגת ויטמינים מסיסי מים, כגון: ויטמין C, ויטמינים מקבוצה B (תיאמין, ריבופלבין, פירידוקסין וחומצה פולית) ומקרונוטריאנטים (חלק מהסוכרים, רב השומנים פפטידים וחומצות אמינו).
    3. מעי עקום (ileum) – החלק הסופי של המעי, שבו נספגים מלחי מרה החשובים לספיגת השומנים, ויטמין B12, ויטמינים מסיסי שומן, שומן וכולסטרול.
  • בהמשך למעי הדק, ישנו המסתם האילאוצקלי, שמחבר בין המעי העקום (ileum) למעי הגס.
  • במעי הגס, נספגים בעיקר מים ואלקטרוליטים (נתרן, אשלגן, כלור). חיידקי המעי הגס מסייעים בפירוק סיבים תזונתיים מסיסים, פחמימות, חומצות אמינו, חומצות שומן קצרות.

 

תרשים מערכת העיכול

לכן, אם הפגיעה היא רק במעי הגס והמעי הדק עובד באופן נורמלי, כמו בקוליטיס כיבית, הספיגה תקינה, אך עלול להיות שלשול חמור.

ולעומת זאת, אם הדלקת היא במעי הדק, עלולה להיות פגיעה בספיגת המזון, כאשר דרגת תת הספיגה קשורה לשטח המעי החולה ולשאלה האם נכרת חלק מהמעי. עם זאת, המעי הנותר לאחר הכריתה משלים במידה מסוימת את תפקודיו של החלק שהוסר.

בתקופות קלות יחסית של הפעילות הדלקתית, ישנן מספר המלצות תזונתיות, בנוסף לטיפול התרופתי:

  1. תזונה דלת סיבים ודלת שארית
    במקרה של היצרות במעי הדק, הסיבים התזונתיים עלולים לגרום לעוויתות בטניות, ולכן יש להגביל את צריכתם. בנוסף לכך, סיבים תזונתיים מעוררים את הפעילות של המעי הגס בהגיעם אליו, מכיוון שהם אינם מעוכלים באופן מלא במעי הדק, ולכן הם עלולים לגרום לשלשול או להחמירו. סיבים תזונתיים, מצויים בפירות וירקות, במיוחד על קליפתם, בדגנים מלאים, בקטניות, בגרעינים ובאגוזים.
  2. מוצרי חלב
    במידה והחולה סובל משלשול ו/או מאי סבילות ללקטוז מומלץ להימנע ממאכלים המכילים לקטוז (סוכר החלב). מאכלים העשירים בלקטוז הם בעיקר מוצרי החלב הניגרים, כגון: חלב ניגר, גבינה לבנה, ולעומתם ישנם מוצרי חלב דלים בלקטוז, כגון: קוטג', גבינה צהובה, גבינת קשקבל, פרמזן, קממבר, מוצרלה וכו'. ניתן להיעזר בטבלית של לקטאז, שהוא אנזים המפרק את הלקטוז, בעת צריכת מוצרי חלב להקלה על עיכול מוצרי החלב עתירי הלקטוז.
  3. מזונות שומניים
    במצבים שבהם נפגעת ספיגת השומן התקינה, כדאי למעט במזונות עתירי שומן, בכדי למנוע שלשול או את החמרתו ונפיחות בטנית. לפיכך, מומלץ להגביל צריכת מזונות עתירי שומן, מאכלים מטוגנים, רטבים על בסיס שמנת או מיונז, מוצרי בשר שמנים (איברים פנימיים, חלקי בקר שמנים, נקניקים שמנים, אווז, כבש וכו'), מוצרי חלב עתירי שומן (גבינות בעלות אחוזי שומן גבוהים, קצפות, גבינות שמנת וכו'), חמאה ומרגרינה ומאכלים המכילים אותם.

כאשר הדלקת מחריפה, נהוג להשלים לחולה את התזונה באמצעות תכשירי מזון המכילים רק חלק מרכיבי התזונה החיוניים, או כאלה המכילים את כל רכיבי התזונה בצורת פולימרים (חלבונים ופחמימות שאינם מפורקים ליחידות יסוד).

כאשר המצב מחמיר עוד יותר, נותנים לחולה כמקור מזון בלעדי תכשירי מזון אלמנטליים, שבהם רכיבי התזונה מפורקים ליחידות היסוד, כגון חומצות אמינו, חד סוכרים וחומצות שומן, שאינם מצריכים פירוק כלל במערכת העיכול.

במצבים קשים במיוחד יש אפשרות להזין את החולה בהזנה תוך ורידית, המכונה באנגלית בקיצור (Total Parenteral Nutrition) TPN. שיטה זו עוקפת לחלוטין את מערכת העיכול ועל כן היא יכולה לשמש אמצעי הזנה כאשר מערכת העיכול פגועה וחדלה לתפקד בעקבות דלקת חריפה. הזנה זו מספקת לגוף את כל מרכיבי התזונה הדרושים לו, בהתאם לצרכי המטופל, ובאופן תיאורטי ניתן להזין אדם בשיטה זו במשך פרק זמן בלתי מוגבל. בפועל, הזנה זו ניתנת בדרך כלל לטווח זמן קצר ומתבצעת דרך וריד היקפי גדול, כגון בזרוע. אולם, אם יש צורך בכך, במצבים קשים במיוחד, קיימת גם אפשרות לתת הזנה תוך ורידית לזמן בלתי מוגבל באמצעות וריד מרכזי.

בטווח הארוך של המחלה חשוב ביותר שהחולה יקבל כמות מספקת של כל רכיבי התזונה הדרושים לו, כגון אנרגיה, בהתאם לצורכיו האישיים ולחסרים שנוצרו בגופו במהלך המחלה החריפה, חלבונים (לאספקת חומצות אמינו חיוניות), שומנים (לאספקת חומצות שומן חיוניות), מים, מינרלים וויטמינים.

בתקופות הרגיעה של הדלקת, כאשר מערכת העיכול חזרה לתפקודה התקין, מומלץ לחזור לתזונה רגילה עד כמה שניתן בצורה הדרגתית. המטרה בשלב זה, להשלים חסרים שהתהוו בעת הדלקת החריפה.

הטיפול התזונתי חשוב במיוחד לתינוקות, לילדים ולבני נוער שלקו בדלקת המעי, מאחר שהחסרים התזונתיים המלווים למחלה עלולים לשבש את תהליכי הגדילה וההתפתחות התקינים. בנוסף לכך, ירידה במשקל בקרב נערות ונשים שסובלות מ-IBD עלולה להפריע בסדירות המחזור החודשי ואף להפסקתו.

לסיכום, בחולי IBD מתפתחות דלקות באזורים שונים לאורך מערכת העיכול. בעת החרפת הדלקת מתאימים את התזונה למצבו של החולה, החל משינויי תזונה קלים וכלה בהזנה תוך ורידית. בתקופות רגיעה רצוי להשלים בהדרגה את החסר התזונתי, הנוצר בדרך כלל בתקופות של החרפת המחלה, באמצעות תפריט מגוון ומאוזן ככל האפשר. חשוב להדגיש כי, ההמלצות התזונתיות הן אינדיבידואליות ומותאמות לכל חולה בהתאם לצרכיו ולמצבו.