About CCFI -English БОЛЕЗНЬ  КРОНА / КОЛИТ معلومات عن الجمعية الاسرائيلية لمرضى الكرون والتهاب الامعاء التقرحي :

כיצד רופא המשפחה יכול לסייע למטופל עם IBD ?

מאת ד"ר גליה מאירי, מומחית ברפואת משפחה, מכבי שירותי בריאות dr.meiry@gmail.com

מחקרים מראים כי מטופלים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות (IBD) מקבלים טיפול כוללני פחות טוב מאשר בני גילם הבריאים, כיוון שהטיפול הרפואי בהם מתמקד במחלה בלבד. על מנת לגשר על הפער, דרוש רופא משפחה טוב. רופא המשפחה המודרני מתמחה במתן טיפול מקיף המותאם לצרכי החולה, ואינו "פקיד רפואי" לצרכים מנהלתיים, ולכן הוא יכול להיות לעזר רב למטופל עם IBD, תוך שיתוף מתמיד עם רופא הגסטרו.

רופא המשפחה יכול לתת מענה ראשוני זמין ויעיל לבעיות רפואיות דחופות.

דוגמא שכיחה היא הופעת חום גבוה, שהיא כמובן מבהילה מאד, במיוחד במטופל תחת טיפול מדכא מערכת חיסון. למרות החשש מסיבוכים בטניים או מחלות אקזוטיות, מרבית מקרי החום (בחולי IBD, כמו בכלל האוכלוסיה) מקורם במחלות זיהומיות פשוטות, שיכולות להיות מטופלות בקלות וביעילות ע"י רופא המשפחה.

דוגמה נוספת למקרה דחוף, היא כאבי בטן. מגוון הסיבות האפשריות לכאבי בטן חזקים במטופל עם IBD הוא עצום, אך רופא המשפחה בהחלט מסוגל לבצע הערכה ראשונית של חומרת הבעיה ודחיפותה, ולכוון את המשך הבירור. במקביל, רופא המשפחה יכול להמליץ על תרופות מרשם מתאימות להקלת הכאבים.

סוגיה נוספת שבה רופא המשפחה עשוי לסייע היא סוגיית הטיפול התרופתי. מרבית רופאי המשפחה ימנעו מהחלטה על שינוי טיפול תרופתי או מינון, אך רופא המשפחה יכול לסייע במעקב אחר הטיפול (למשל מעקב מעבדתי אחר מטופלים הנוטלים אימוראן או פורינטול), ולעיתים גם בהתמודדות עם תופעות לוואי.

רופא המשפחה יכול לסייע מאד בהתמודדות עם בעיות נלוות למחלת מעי דלקתית.

בעיה שכיחה בקרב חולי IBD היא אנמיה מחסר ברזל. רופאי משפחה עוסקים באופן יומיומי באבחון וטיפול באנמיה כזו, ורופא המשפחה בהחלט מסוגל לבצע מעקב מתאים, ולקבוע תוכנית טיפול לתיקון החסרים באמצעות תוסף ברזל פומי או תוך-ורידי (Venofer, או Ferinject). רופא המשפחה יבצע גם מעקב אחר חסרים תזונתיים נוספים שאופייניים בחולי IBD, ובראשם חסר ויטמין B12, ויקבע תוכנית טיפול לתיקון החסר (לרב ע"י זריקות תוך-שריריות).

ירידה בצפיפות עצם (אוסטאופורוזיס) היא בעיה שכיחה נוספת, ולעיתים קרובות מדי מפוספספת.  הסיבות לאוסטאופורוזיס בחולי IBD רבות ומגוונות. רופא משפחה מקצועי יקפיד להפנות מטופל עם IBD לבדיקת צפיפות עצם, ובמקרה הצורך יקבע תוכנית טיפול מתאימה, כולל פעילות גופנית, תוספי סידן וויטמין D ולעיתים גם תרופות ייעודיות.

סוגיה חשובה נוספת היא איזון כאבים. לצערנו, כאבים הם חלק בלתי נפרד ממחלות מעי דלקתיות. בדר"כ מדובר על כאבי בטן, אך מטופלים רבים סובלים גם מכאבי פרקים. כאב הוא תסמין שמעיד על בעיה, ויש לחפש את סיבתו, אבל איזון הכאב יכול (וצריך) להתבצע במקביל לבירור סיבת הכאב. לא אחריו. איזון כאב הוא אומנות, ודורש שילוב של פעילות גופנית, רפואה משלימה וטיפול תרופתי, ולר גם תהליך של ניסוי וטעיה, אבל כאבים אינם "גזירה משמיים", והאינקויזיציה הסתיימה מזמן !!!

רופא המשפחה הוא כתובת ראשונית מצוינת גם במקרה של כאבי פרקים או בעיות עור וריריות, שאופייניים במחלות מעי דלקתיות (בעיקר קרוהן). הרופא יכול לבצע הערכה ראשונית, ובהמשך להפנות לבירור בשיתוף רופא הגסטרו, ולרב גם רופאים מומחים בתחומים הרלוונטיים.

חשוב לזכור שרופא המשפחה יכול להמליץ ולסייע בבחירת רופאים-יועצים מתאימים בעת הצורך. כיוון שהוא מכיר את היועצים השונים, הוא יכול בדר"כ להתאים את היועץ לצרכי המטופל ולאופיו, להתייעץ עם המומחה בדרכים לא פורמאליות (טלפון, דוא"ל) ו/או לסייע בהקדמת תור ליועץ.

קופת חולים מכבי מקיימת גם מסגרת של "אשפוז יום" המאפשרת קבלת טיפולים מתקדמים (עירויי ברזל, עירויי רמיקייד, זריקות הומירה או מטוטרקסט) בסניף הקרוב לביתך, בזמנים גמישים ובנוחות מירבית.

סוגיה נוספת שבה רופא המשפחה עשוי לסייע היא מעקב אחר מחלת המעי הדלקתית. רופא המשפחה ימנע מהחלטה על שינוי טיפול תרופתי או מינון, אך יכול לסייע במעקב אחר המחלה והטיפול, מבחינת התסמינים, תופעות הלוואי של הטיפול והמעקב המעבדתי (הן השגרתי, והן המעקב הנדרש כאשר נוטלים אימוראן או פורינטול). רופא המשפחה יכול גם לסייע בהכוונה ומתן הסבר לגבי בדיקות צפויות או נדרשות, והרי "ידע הוא כח".

רפואת שגרה מונעת היא לחם חוקו של רופא המשפחה, בשונה מרופא הגסטרו, שמתמקד באבחון ובטיפול במחלת המעי עצמה.

בכל מטופל מעל גיל 35, רופא המשפחה יבצע סקר גורמי סיכון לבביים ובכלל זה מדידת גובה ומשקל, מדידת לחץ-דם, בדיקות דם לשומני דם (כולסטרול) וסוכר, ותשאול וייעוץ לגבי עישון. במידת הצורך, הרופא יציע תוכנית טיפול לאיזון גורמי הסיכון.

תחום מרכזי נוסף של רפואה מונעת עוסק בחיסוני שגרה. מחקרים מראים שרק 1/4 מחולי IBD (כולל תחת טיפול מדכא חיסון) מחוסנים נגד שפעת עונתית ורק 10% מחוסנים נגד דלקת ריאות.  רופא המשפחה ימליץ על קבלת החיסונים הללו, וכן מנת דחף של חיסון טטנוס. בנוסף, הרופא יוודא שהמטופל קיבל את כל חיסוני השגרה המקובלים (חיסוני הילדות), וידון עם המטופל לגבי חיסונים נוספים (צהבת נגיפית A ו-B, חיסון כנגד נגיף הפפילומה ועוד).

תחום שלישי וחשוב של רפואה כוללנית הוא זיהוי מוקדם של סרטן. מחלות מעי דלקתיות מעלות מאד את הסיכון לסרטן מעי גס, וקיימת המלצה חד משמעית לביצוע קולונוסוקפיה לזיהוי נגעים קדם-ממאירים. בנשים, קיימת המלצה גורפת לביצוע סקר לזיהוי מוקדם של סרטן השד ע"י בדיקת ממוגרפיה החל מגיל 50, וסקר לזיהוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם, ע"י לקיחת משטח מצוואר הרחם (בדיקת PAP).

ההתמודדות עם מחלת מעי דלקתית עלולה להיות קשה ותובענית מאד גם מבחינה רגשית, ולא רק מבחינה פיזית. החולים עלולים לחוות מערבולת רגשות (כאב, פחד, בלבול, בדידות, אי-ודאות, דכאון) ומגוון גדול של חששות ודאגות (בריאות, זוגיות ומשפחה, לימודים ועבודה, פרנסה). לרופאי המשפחה הכשרה נרחבת  לסיוע בהתמודדות עם תחלואה כרונית. הרופא יבצע הערכה מקיפה על מנת לזהות את הקשיים והצרכים (אך גם הכוחות) של המטופל, ולרב יבצע גם הערכה של בני המשפחה התומכים בחולה, כיוון שידוע כי גם הם נמצאים במצוקה, ובסיומה יוכל להציע תוכנית להתמודדות שהיא בדר"כ רב-תחומית, וכוללת מרכיבים של תזונה, פעילות גופנית, רפואה משלימה, חיבור גוף-נפש, וגם (אך לא רק) טיפול שיחתי עם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש (עובדת סוציאלית, פסיכולוג או פסיכיאטר) ולפעמים גם תרופות נוגדות דכאון וחרדה.

תחום אחרון, ולא במקרה, שבו רופא המשפחה יכול לסייע למטופל עם IBD, הוא תחום המנהלה. מפגשים רבים בין חולי IBD לרופאי המשפחה עוסקים בהפניות לבדיקות עזר שונות, או בקשת תרופות שמחייבות לעיתים אישור חריג של קופת החולים. בהקשר זה, רופא המשפחה אינו רק "פקיד עם חותמת", ורופא טוב, שמכיר את המטופל, יכול להגיש בקשה מנומקת שהסיכוי לאישורה גבוה יותר, או להגיש ערעור על דחיה.

חשוב לציין כי מטופלי IBD זכאים לזכויות שונות בקופת החולים, ובראשן מתן "קוד חולה כרוני" המקנה הנחה משמעותית בתשלום על תרופות הנכללות בסל הבריאות. רופא המשפחה צריך לוודא הזנת הזכאות במערכות המחשוב של קופ"ח.

תחום מנהלתי נוסף הוא "מיצוי זכויות" מול רשויות המדינה, ובראשן ביטוח לאומי. רופא המשפחה בדר"כ אינו מתמצא במבוך הענק הזה, אך יוכל להפנות את המטופל לעו"סית של הסניף, שעוסקת (בין השאר) בסוגיה זו, וכן לסייע באיסוף המידע הרפואי הנדרש ע"י הרשויות וארגונו. מכתב מפורט של רופא המשפחה, שבו הוא מציג את המטופל ומחלתו, כמו גם את המגבלות והקשיים הנלווים למחלה, יכול לסייע מאד בעת הדיון בתביעה.

אחרי שהשתכנעתם, אני מקוה, שרופא המשפחה טוב עשוי להועיל מאד למטופל המתמודד עם IBD, עולה השאלה כיצד לבחור רופא משפחה טוב ?

מרבית המטופלים שמים דגש רב, ובצדק, על מקצועיות ומיומנות הרופא. לכן, מומלץ לבחור רופא שהוא מומחה ברפואת המשפחה, אשר עבר הכשרה ממושכת בתחומים רפואיים מגוונים, כמו גם הכשרה לטיפול בסוגיות של רפואה דחופה, אבחון ואיזון מחלות כרוניות, רפואה מונעת והתמודדות עם קשיי תחלואה ומשברי חיים. הכשרה זו מקנה לרופא כלים שונים מאלו שעומדים לרשות רופאים ראשוניים שאינם מומחים ברפואת המשפחה.

במקביל למקצועיות, אסור להתפשר על קשר בין-אישי טוב עם רופא המשפחה. מטופלים שונים מחפשים תכונות שונות ברופא שלהם, ובצדק, אך בכל מקרה נחוצה "כימיה" בין הרופא למטופל, שתאפשר קשר טיפולי המבוסס על היכרות עמוקה, פתיחות ואמון.

שיקול אחרון, אך חשוב, בבחירת רופא המשפחה הוא זמינות ונגישות. חשוב לבחור רופא שעובד באיזור מגוריכם, ושעות הקבלה שלו מגווונות ותואמות את הלו"ז שלכם. מטופלים רבים יעדיפו רופא שזמין עבורם (גם) באמצעות דוא"ל או פקס.

כל מטופל זכאי לרופא המתאים לו. אין סיבה להתמיד עם רופא שאינו עונה על הצרכים שלכם (!) .

אגב, השיקולים בבחירת רופא משפחה טוב, תופסים באותה מידה לגבי בחירה של רופא גסטרו טוב, או רופא יועץ אחר.

 ולפני סיום, מה אנחנו, רופאי המשפחה, מבקשים מכם, המטופלים ?

אנחנו מבקשים מכם, ומזמינים אתכם, לראות בנו שותפים בטיפול בכם. אנו רוצים (וצריכים) להיות מעודכנים במצבכם הרפואי, הבדיקות שבוצעו, תוכנית הטיפול שהתוותה ע"י רופא הגסטרו והתרופות שאתם מקבלים. חשוב לנו לדעת מיהו רופא הגסטרו המטפל, על מנת שנוכל להחליף עימו מידע ורעיונות. לא פחות מכך, אנו רוצים לשמוע כיצד אתם, ובני משפחתכם, מתמודדים עם המחלה והטיפול, להיות שותפים להתלבטויות שלכם, ולשמוע אם וכיצד אנו יכולים לסיע לכם.

אני וחברי ממתינים לכם במרפאות, ומבטיחים לעמוד לרשותכם ולטפל בכם לאור עקרונות רפואת  המשפחה – "לרפא לפעמים, לעזור בדרך-כלל, לנחם תמיד"