About CCFI -English БОЛЕЗНЬ  КРОНА / КОЛИТ معلومات عن الجمعية الاسرائيلية لمرضى الكرون والتهاب الامعاء التقرحي :

מילון מונחים

רשימת מונחים הקשורים לקרוהן וקוליטיס כיבית והסבר/הגדרה קצר.

Rhagas : כיב לינארי של העור או של הקרום הרירי (לדוגמה, ראגאס rhagas של פי הטבעת).

אדמנת קשרית: בליטות מכאיבות בצבע אדום-ארגמן (התנפחויות קטנות), הנמצאות מתחת לעור, על הרגליים או על החלק הקדמי של הזרועות, המופיעים בעיקר במהלך התלקחות של מחלת קרוהן.

אדנוקרצינומה של המעי הגס: גידול ממאיר של המבנה הבלוטי של דופן המעי הגס.

אטיולוגיה: חקר גורמי המחלה.

אנדוסקופיה: בדיקה המאפשרת הסתכלות ישירה בחלק הפנימי של מערכת העיכול. בנוסף להתבוננות באיברים מבפנים, האנדוסקופיה מאפשרת לקחת מקטעי רקמה קטנים (ביופסיה) הודות לשימוש במלקחי ביופסיה לצורך אנליזה מתחת למיקרוסקופ.

אנדוסקופיית ושט-קיבה-תריסריון: אנדוסקופיה המאפשרת להתבונן בוושט, בקיבה ובתריסריון (החלק הקדמי של המעי הדק).

אנוסקופיה: אנדוסקופיה הבודקת את צינור המעי הישר (צינורית קטנה, קשיחה וקצרה הנקראת אנדוסקופ).

אנזים: מולקולה בעלת אופי חלבוני המעודדת תגובה ביוכימית (באמצעות חיבור ופיצול של מולקולות).

אנטיגן: חומר חיצוני לאורגניזם אשר באדם רגיש, גורם לרקמות להגיב באמצעות השמדה או הרחקה של החומר.

אנטי-ספאסטית: תרופה הגורמת לשרירים חלקים להתרפות (במיוחד ברמת המעי).

אנטרלית: של המעיים. מתייחס להזנה דרך מערכת העיכול בניגוד להזנה דרך הוורידים הנקראת 'פרנטרלית'.

אנמיה: מצב רפואי המאופיין בירידה בריכוז תאי הדם האדומים או ההמוגלובין עקב איבוד או הרס מוגבר של תאי דם אדומים.

אנמנזיה: המערכת המלאה של פרטים פיזיולוגיים (היסטוריה פיזיולוגית), פתולוגיים (היסטוריה רפואית עדכנית), אישית ותורשתית (היסטוריה משפחתית) של המטופל.

אפיתל: השכבה הראשונה של הקרום הרירי.

אקוגרפיה: בדיקה לא פולשנית המאפשרת לבדוק איברים ומבנים באמצעות אולטרה-סאונד. תמונת האולטרה-סאונד נוצרת באמצעות ההד שחוזר מהמבנים השונים של איבר לאחר שידור האולטרה-סאונד. מאפשרת לבדוק את כל האיברים בבטן ולהדגיש התעבות חריגה בדפנות המעי.

בדיקה היסטולוגית: בדיקת רקמות מתחת למיקרוסקופ.

בטן חריפה: תסמינים חריפים במעיים הכוללים כאב, לחץ בבטן וחסימת מעיים.

ביופסיה: לקיחת חלק קטן של רקמה מאיבר חי לצורך בדיקה היסטולוגית.

בצקת: הצטברות נוזל בתוך רקמות.

גראנולומה: רקמה דלקתית (בצורת גרגרונים).

דיספאגיה: קושי בבליעה, המוגדרת כמעבר חלקי או מוחלט של מזון, משקאות, רוק וכו'

דיספלזיה: מתייחסת לרקמה בה התאים יחידניים הפכו לחריגים או לטרום-סרטניים.

דלקת התוספתן: דלקת של התוספתן. התסמינים השכיחים ביותר הם: כאב בטן המלווה בבחילה, הקאות וחום. הסיבוכים עשויים לכלול היווצרות מורסה או דלקת של הצפק.

דלקת כיבית של המעי הגס: מחלת מעיים כרונית שהגורם לה טרם ידוע, עם מהלך המאופיין במעבר בין התלקחויות לתקופות בריאות. את רוב המקרים ניתן לאזן באמצעות טיפול רפואי הולם. התסמינים העיקריים הם עוויתות, שלשול, דם ו/או ריר בצואה.

דלקת של המעי העקום והגס: נזק דלקתי למעי העקום ולמעי הגס.

דלקת של המעי הריק והעקום: דלקת של המעי הריק והמעי העקום.

הידבקות: אזור הידבקות חריג, המורכב מקשרי רקמה סיביים קטנים בין שני איברים או מבנים נפרדים בדרך כלל (לדוגמה, לולאות מעי). בדרך כלל מהווה תוצאה של דלקת או הצטלקות.

היצרות דלקתית של צינורות המרה: צורה חמורה של מחלת כבד. לעתים נדירות מלווה בדלקת כיבית של המעי הגס.

המעי הגס הסיגמואידי: קטע מרוחק של המעי הגס בצורת האות S, נמצא לפני המעי הישר.

המעי העיוור: החלק הקדמי של המעי הגס.

המעי העקום: החלק הסופי של המעי הדק.

הסתיידות: הצטברות מלחי סידן ברקמות.

הרדמה: השימוש בחומרים בשאיפה או באופן מקומי המוביל לאיבוד הרגישות למגע, הרגישות לכאב ולחום.

השקה: חיבור, החיבור הכירורגי של שני איברים, כגון שני קטעים של צינור העיכול.

התייבשות: ירידה בתכולת המים (הידרציה).

ושט: מקטע קדמי של תעלת העיכול, מעין צינור המקשר את חלל הפה לקיבה.

חומצות שומן: יחידות בסיסיות של שומנים.

חומצת אמינו: יחידה בסיסית של חלבונים.

חוקן באריום: צילום רנטגן המאפשר להסתכל במעי הגס הודות להחדרה באמצעות חוקן של חומר ניגוד שאינו משתקף בצילום (בדרך כלל באריום). כמו כן עשוי להתבצע "ניגוד כפול" במהלכו מוחדר גם אוויר המאפשר לראות את הרקמה הרירית של המעי הגס בפירוט יתר.

חיידק: מיקרואורגניזם חד תאי המתרבה לרוב באמצעות חלוקה תאית. עשוי להיות בלתי מזיק (חיידקים המהווים את הפלורה הטבעית של מערכת העיכול) או מזיק (גורמים לדלקות במערכת העיכול).

חצצת: נוכחות אבנים במערכת השתן (חצצת כלייתית) או בכיס המרה (חצצת מרתית).

טחורים: התרחבות של ורידים מסביב לפי הטבעת. רקמת טחורים מהווה חלק מהאנטומיה הנורמאלית ויש לה תפקוד ספציפי במנגנון ההתאפקות וההפרשה, אך בשל הרפיון של הרקמות בתוכן הם נמצאים, כלי הדם עשויים להפוך למודלקים, לדמם ולגרום לכאב.

טחירה: עווית מכאיבה של פי הטבעת, המלווה בהרגשת בתחושת לחץ או בצורך להפריש צואה.

כבד: בלוטה גדולה הממוקמת ברבע הימני העליון של הבטן, בעלת תפקידים מרובים שביניהם אחסון וסינון הדם, הפרשות המרה, ועיבוד מחודש של חומרים רבים, כולל תרופות.

כיב אפטה: כיב עגול קטן של רקמת הרירית של הפה או המעי. עשוי להוות סימן מוקדם למחלה של מערכת העיכול, כגון מחלת קרוהן.

כיב: פגיעה בסיב המלווה באיבוד חומר, עם נטייה איטית להצטלקות.

לייפת: היווצרות של רקמה ליפית, לא גמישה, לאחר דלקת או הצטלקות.

מורסה: "כיס" של מוגלה או הצטברות מקומית של רקמה דלקתית.

מחלת בוון: גידול לא פולשני של העור המשפיע על המעי הישר והעור שמסביבו.

מחלת צליאק: נקראת גם "מחלת מעיים של רגישות לגלוטן". נגרמת עקב רגישות יתר לגליאדין, חומר המכיל גלוטן. גלוטן הוא קומפלקס חלבוני הנמצא ברוב הדגנים, בשיפון ובשעורה. כאשר הקרום הרירי של המעי "אלרגי" נחשף לחומר זה, נוצרים נוגדנים הגורמים לשלשול ולירידה במשקל.

מחלת קרוהן: דלקת כרונית העשויה, באופן תיאורטי, להשפיע על כל מערכת העיכול, מהפה ועד לפי הטבעת, אך נוטה להימצא בחלק הסופי של המעי הדק הידוע כמעי העקום, במעי הגס, או בשניהם. בחלקים פגועים של המעי יופיעו דלקת, התנפחות וכיבים המשפיעים על העובי הכולל של דופן המעי.

מטפל: אדם המעניק טיפול למטופל במסגרת הטיפול במחלה.

מעי גס: קטע של מערכת העיכול בין המעי העקום לפי הטבעת, המסודר כמסגרת מסביב ללולאות המעי (המעי הגס), כולל את התוספתן, המעי היורד, המעי הגס הרוחבי, והמעי הסיגמואידי.

מעי ישר: האזור הסופי של צינור העיכול. סוג של שסתום המפקח על הפרשת צואה, ומורכב למעשה משילוב של סיבי שריר מעגלי השולטים על סגירת פי הטבעת.

מעי ישר: הקטע הסופי של מערכת העיכול, לאחר המעי הגס, המורכב מקטע מורחב פחות או יותר (אמפולה רקטאלית) וקטע צר (תעלת המעי הישר).

מעי ריק: הקטע המרכזי של המעי הדק, לאחר התריסריון, לפני המעי העקום.

מרה: נוזל המופרש מהכבד וזורם לתוך המעי הדק דרך צינורות מרה; חשוב לספיגת שומנים.

נגיף: גורם מדביק החי ומתרבה בתוך תאים חיים.

נוגדן: חומרים המיוצרים על ידי תאים של מערכת החיסון המזהים גופים חיצוניים לאורגניזם (אנטיגנים) ונקשרים אליהם כך שניתן להיפטר מהם באמצעות תאים אחרים של מערכת החיסון.

סטנוזה: היצרות של צינור או תעלה.

סיאלוראה: איבוד רוק מהפה עקב פגם בפינוי ההפרשה על ידי המבנים בפה.

סיסים: בליטות קטנות בצורת אצבעות זעירות המכסות קרומים ריריים מסוימים, כגון אלה של המעיים. סיסי מעיים מגדילים את שטח הפנים של הרקמה הסופגת במעי.

סרטן: דגנרציה של התרבות בלתי נשלטת של תאים המשמידים בדרך כלל רקמה סמוכה; עלולים להתפשט לרקמות אחרות (יצירת גרורות).

עימדון מרה: ירידה בפינוי נוזל מרה במעי.

פחמימות: מורכבות ממולקולות גלוקוז (סוכר) ומהוות מקור אנרגיה מיידי לאורגניזם.

פיברוסקופיה: ראה אנדוסקופיה.

פיום המעי הדק: ניתוח בו מעבירים את המעי העקום (אילאום) דרך דופן הבטן כדי ליצור פתח מלאכותי (זמני או קבוע).

פיום: פתח כירורגי (זמני או קבוע).

פיסטולה: מעבר חריג הגורם לחיבור לא תקין של מקטע בתעלת העיכול לאיבר אחר (לדוגמה, שלפוחית השתן) או לאזור חיצוני (פיסטולה של העור).

צהבת: צבע צהוב של העור ולובן העין.

צואה שומנית: הפרשת צואה עשירה בשומנים. במקרים כאלה, הצואה נוזלית למחצה, בעלת צבע צהבהב וריח רע והיא שומנית, בעלת צבע צהבהב וריח רע.

צנתר: צינורית דקה וגמישה המשמשת לניקוז נוזל (למשל, צנתר של שלפוחית השתן) או להזרקת תרופה (למשל, מתן דרך הווריד).

קולונוסקופ: מכשיר ארוך וגמיש המשמש לבדיקה של כל המעי הגס והחלק התחתון של המעי העקום. ראה אנדוסקופיה.

קולונוסקופיה: אנדוסקופיה המאפשרת לבדוק את המעי הגס באמצעות השימוש בסיב אופטי המוחדר דרך פי הטבעת. שימוש במכשיר זה מאפשר הסתכלות בקרום הרירי של המעי הגס לפרטיו וכן דגימת מקטעי רקמה קטנים באמצעות זוג מלקחיים קטנים לצורך אנליזה מתחת למיקרוסקופ (ביופסיה).

קולוסטומיה: פתח כירורגי (זמני או קבוע) בעור אל עבר המעי הגס המהווה פי טבעת מלאכותי.

קולקטומיה: כריתה כירורגית של חלק מהמעי הגס או כולו.

קיבה: החלק של מערכת העיכול שבין הוושט והתריסריון, הפועל כמיכל שבו נאספים חומצות ואנזימי עיכול. ב"מאגרמיכל" זה המזון עובר פירוק כימי ליצירת תערובת של חלקיקים זעירים.

קרצינומה: גידול ממאיר של האפיתל. ראה סרטן.

רקטוסיגמה: החלק המרוחק ביותר של המעי הגס, מהסיגמה ועד למעי הישר. קיימים סוגים של דלקת כיבית של המעי הגס המוגבלים באופן טיפוסי לאזור זה של המעי הגס, ולכן מוגדרים כ"רקטו-סיגמואידיים".

רקטוסקופיה: אנדוסקופיה של המעי הישר באמצעות צינורית קטנה וקשיחה (רקטוסקופ).

רקטוראגיה: איבוד דם מהמעי הישר.

שומנים: ידועים גם כליפידים. מורכבים מחומצות שומן ותפקידם לשמש כמאגר אנרגיה.

שלשול: הפרשת צואה לעתים קרובות מדי ובלוויית נוזל.

שסתום: קפל בצינור של אורגניזם שנועד למנוע זרימה חוזרת של תוכן הצינור (לדוגמה, השסתום האיליאו-ציקלי, או אזור המעבר בין המעי העקום לצקוםלמעי העיוור).

שריר סוגר: שריר מעגלי המקיף פתח, שעל פתיחתו וסגירתו הוא שולט (לדוגמה, שריר סוגר פי הטבעת).

תוספתן: בליטה קטנה דמוית צינור, באורך של 5- 9 ס"מ וברוחב של 7 ס"מ הממוקמת ברמת המעי העיוור. היא מורכבת מרקמה לימפטית ומתפקדת בסינון (כמו השקדים). מסיבה זו היא עשויה לעתים לפתח דלקת (תוספתן).

תרבית צואה: בדיקת צואה על מנת לזהות את החיידקים האחראיים לזיהום.

תריסריון: מקטע התחלתי של המעי הדק הנמצא אחרי הקיבה בצורת מסגרת המקיפה את ראש הלבלב. אליו נכנסים נוזל המרה ומיצי הלבלב.

תשישות כרונית: הידלדלות כללית הנגרמת עקב מחלה ותזונה לקויה.

תת-ריר: ציפוי של צינור העיכול מתחת לקרום הרירי, המכיל אלמנטים התומכים במבנה המעי.