מחלות מעי דלקתיות: מחלות קרוהן וקוליטיס כיבית, מתאפיינות בקיומה של דלקת כרונית הפוגעת ברירית של מערכת העיכול.
הסיבה להופעת המחלה אינה ידועה, אך ההנחה היא שישנה נטייה גנטית ויחד עם חשיפה לגורמים סביבתיים שונים (ביניהם תזונה מערבית מתועשת, מתח נפשי ופיזי וכו') נוצרת דלקת כתוצאה מהפרת האיזון בגוף בין גורמים מגבירי דלקת ובין גורמים מדכאי דלקת.
חשיבות רבה מיוחסת למיקרוביום, שהינו ההרכב החיידקי במערכת העיכול. במטופלים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות ישנה ירידה במגוון החיידקים יחד עם ריבוי יחסי של חיידקים הנחשבים פחות ידידותיים למערכת.
שונות זו גורמת לכך שדופן המעי הופכת חדירה יותר ופגיעה למרכיבים שונים המצויים בחלל המעי שגורמים בסופו של דבר להופעת הדלקת בדופן המעי.
קרוהן וקוליטיס הן מחלות כרוניות, המתאפיינות בתקופות של התלקחות, בהן המחלה פעילה ובתקופות של רגיעה (רמיסיה).
מחלת קרוהן יכולה לבוא לידי ביטוי בכל אחד מחלקיה של מערכת העיכול כאשר אצל רוב החולים הדלקת מופיעה באזור המעבר בין המעי הדק למעי הגס,
ואילו בקוליטיס כיבית הדלקת מוגבלת למעי הגס.
התסמינים הקליניים האופיינים לתופעה הם: כאבי בטן, הקאות, חולשה, הופעה של חסרים תזונתיים, ירידה במשקל ואנמיה. בקוליטיס אופייני גם דמם רקטלי (יציאות דמיות) ,
דחיפות ליציאות ושלשול. לעיתים, תיתכן גם מעורבות של מערכות נוספות בגוף כמו בפרקים, בעיניים, בעור, בדרכי המרה ועוד.
החשד לקיומה של מחלת מעי דלקתית עולה בדרך כלל בעקבות תלונות ותסמינים אופייניים. לצורך אבחנה נעזרים בבדיקות מעבדה ובבדיקות הדמיה
וכן בבדיקות אנדוסקופיות פולשניות כגון קולונוסקופיה המאפשרות אף נטילת ביופסיות.
לאחר אבחנה והערכה של היקף המחלה וחומרתה מתאימים את הטיפול התרופתי. ישנם טיפולים שונים החל מתרופות הניתנות דרך הפה,
וכלה בזריקות ובטיפולים ביולוגיים הנמצאים כיום בשימוש נרחב.
בנוסף לטיפול התרופתי, יש אפשרות לטיפול ניתוחי. ישנם מקרים שבהם ניתוח של כריתה חלקית של המעי, מביא לרגיעה ממושכת.
לעיתים, השימוש בפרוצדורה הניתוחית יכול אף להיות פשוט יותר מהטיפול התרופתי.
טיפול תזונתי – ההמלצה הגורפת היא להמנע לחלוטין ממזון מעובד ומתועש. בנוסף, ישנן דיאטות יעודיות המותאמות לחולי קרוהן, חלקן אף הוכחו מדעית, היכולות בעזרת התמדה לאורך זמן, להשרות הפוגה והקלה משמעותית בתסמינים.
תמיכה נפשית – הוכח מחקרית, כי ישנו קשר ברור בין הפחתת מתח נפשי ופיזי, לבין התלקחות המחלה. לכן, חשוב מאוד לקבל את כל את התמיכה הנדרשת מהסביבה, בכדי להיות כמה שיותר במצב של רגיעה.
חלק מן התרופות האנטי דלקתיות גורמות גם לדיכוי מסויים של מערכת החיסון. בימים מאתגרים אלו של תקופת הקורונה קיים חשש לא מבוטל בקרב המטופלים לגבי המשך טיפול זה והאם נטילת התרופות גורמת להם להיות בקבוצת סיכון מבחינת הדבקה בנגיף ומהלך מורכב יותר של המחלה הנגרמת בשל כך. עם הצטברות הנתונים בארץ ובעולם מסתבר כי לא זו בלבד שהטיפול איננו מסכן אותם, אלא אף נראה כי ייתכן ויש לו אפקט מגן מסויים וכי הוא עשוי לסייע במניעת "הסערה הדלקתית" המאפיינת מחלת קורונה קשה. לאור זאת, ההנחיות החד משמעיות כיום הן להמשיך טיפול תרופתי במטופלים הזקוקים לכך ולשמור על הפוגה ככל האפשר, מאחר שמחלה פעילה וצורך בטיפול בסטרואידים בהחלט הופך את המטופל לרגיש ולבעל סיכון מוגבר לפתח מחלת קורונה קשה יותר.
לסיום:
כיום, ישנה התקדמות רבה בטיפולים המוצעים למטופלים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות. במרבית המקרים ניתן להגיע, בגישה טיפולית רב-תחומית להשגת הפוגה וניהול חיים מלאים וטובים לצידה של המחלה, כולל הקמת משפחה, לימודים ועבודה. חשוב ביותר להיות תחת מעקב מסודר על ידי מומחה, ליטול את הטיפול הנדרש ולנהל אורח חיים בריא ורגוע ככל האפשר.
דר' אריאלה שטרית, גסטואנטרולוגית בכירה, מנהלת יחידת IBD MOM, המערך הגסטרו כירורגי במרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים
