עדכוני קורונה ו-IBD

עידכון החוג הישראלי למחלות מעי דלקתי יולי 2021:

משרד הבריאות הגדיר תרופות מסוימות שגורמות דיכוי חיסוני עמוק כמצדיקות מנת חיסון שלישית (בוסטר).
אלו בעיקר תרופות כמותרפיה לסרטן או תרופות נוגדות דחיה של מושתלים, וגם פרדניזון מעל 20מג ליום.
התרופות של קרוהן וקוליטיס לא נחשבות כגורמות דיכוי חיסוני עמוק עלידי משרד הבריאות ובשלב זה לא הוכללו בזכאות למנת חיסון שלישית.
לכן בשלב זה רק מטופלים שמקבלים פרדניזון מעל 20מג ליום יכולים לקבל את מנת החיסון השלישית.

כמובן שאם אתם מקבלים הודעה מקופח על חיסון שלישי זמין עבורכם, אין מניעה ואולי אף כדאי לקבל בוסטר כזה.

בשלב זה כאמור זו לא מדיניות משרד הבריאות שאחראי על הקצאת החיסונים, אך יש לעקוב אחר פרסומים נוספים בהמשך

– – – – – – – – – – – – – – – –

أعلنت وزارة الصحة عن أن بعض أنواع الأدوية التي تسبب الكبت لجهاز المناعة تستوجب تناول جرعة ثالثة من اللقاح ضد الكورونا.

هذه الأدوية هي بالأساس أدوية لعلاج السرطانات أو عقاقير لمنع الجسم من رفض الأعضاء المزروعة، وكذلك دواء بريدنيزون بجرعة تزيد عن 20 ملغم يومياً.
لا تعتبر وزارة الصحة أن جميع أدوية الكرون والتهاب الأمعاء التقرحية كابتة عميقًه للمناعة، وفي هذه المرحلة لم يدرج متلقي هذه الأدوية ضمن الأشخاص الذين ينصح بتناولهم الجرعة الثالثة.

لذلك في هذه المرحلة فقط المرضى الذين يتلقون بريدنيزون فوق 20 ملغم في اليوم يمكنهم تلقي جرعة ثالثة.

بالطبع إذا وصلتكم رسالة بأنه متاح لكم جرعة ثالثه، فلا مانع من تلقيه إذا كنتم ترغبون بذلك.

للمزيد من المعلومات مستقبلاً عليكم اتباع الإعلانات التي تنشرها وزارة الصحة.

---

הודעת החוג למחלות מעי דלקתי בהקשר לחיסוני וירוס הקורונה | עדכון 21 דצמבר 2020

להנחיות לחצו כאן

 

---

ויטמין D וקורונה – הנחיות לציבור ולמטפלים

להנחיות לחצו כאן

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

גם בזמן קורונה: זו הסיבה שחשוב להמשיך בטיפול תרופתי לקרוהן וקוליטיס

לכתבה המלאה בYNET לחצו כאן

 

---

הודעת החוג למחלות מעי דלקתי בהקשר לוירוס הקורונה – עדכון 29 בספטמבר 2020 לחולי קרוהן וקוליטיס

 עיקרי העידכון

1. אין סיכון מוגבר לחולי קרוהן וקוליטיס להידבק בקורונה, או לסבול ממחלה קשה יותר, גם במי שלוקחים תרופות מדכאות חיסון או ביולוגיות
2. מחלה פעילה ו/או טיפול בסטרואידים ככל הנראה כן קשורים לעליה בסיכון לקורונה קשה ולכן כדאי להתמיד בטיפול התרופתי הקבוע, במטרה לשמור את הקרוהן/קוליטיס רגועים ככל שניתן
3. במידה ונדבקתם בקורונה, מקובל להפסיק טיפול מדכא חיסון עד להחלמה. אם רק נחשפתם לחולה – יש להתייעץ עם הרופא המטפל האם להפסיק הטיפול או לא.
4. לאחר החלמה מקורונה, רמת הנוגדנים כנגד הוירוס יורדת במהירות יחסית, כך שעדיין לא ידוע בוודאות אם חולה בקורונה שהחלים אכן מוגן מלחלות שנית ויש להמשיך ולהקפיד על אמצעי המיגון.
5. למעט חיסונים שמשתמשים בוירוס נשא, מרבית החיסונים לקורונה המפותחים כיום אמורים להיות חיסונים בחלבון או חלקי וירוס. לכן –לאחר אישורם – חיסונים אלו צפויים להיות בטוחים גם עבור מדוכאי מערכת החיסון.

 

 אני חולה קרוהן או קוליטיס ? האם יש לי יותר סיכון להידבק ? האם יש לי יותר סיכון למחלה קשה ?

נגיף הקורונה מתפשט בעיקר דרך פיזור מדרכי נשימה, וכנראה גם במגע דרך משטחים עליהם פוזר הנגיף ואולי אף במגע עם צואה (העברה fecal-oral). חולים מבוגרים וקשישים וחולים עם מחלות רקע כגון סכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב והשמנת יתר נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכי המחלה ואף למקרי מוות.

בניגוד לכך, אין עד כה עדות לסיכון מוגבר להידבק בנגיף לחולי קרוהן וקוליטיס. ממחקר מניו-יורק על 5700 חולי קורונה  לא נמצא שיעור גבוה יותר של נדבקים או חולים קשה בקרב חולי IBD. גם מחקרים אחרים מצרפת, ספרד, איטליה, וקליפורניה לא מצאו שכיחות גבוהה יותר של הידבקות בקורונה או הופעת מחלה סימפטומטית בקרב חולי קרוהן וקוליטיס לעומת האוכלוסיה הכללית.

במאגר הבינלאומי  SECURE IBD שמתעד את מהלך המחלה בחולי קרוהן וקוליטיס שנדבקו בנגיף קורונה, דווחו נכון ל29/9/2020  סהכ 2424 חולים מרחבי העולם. ממאגר חולים זה ואחרים עולה כי:

• אין עדות למחלה קשה יותר בחולי קרוהן או קוליטיס מטופלים בתרופות ביולוגיות או במדכאי חיסון. למעשה יש אפילו רמז מסוים לשיעור נמוך יותר של מחלה קשה בקרב חולים מדוכאי חיסון לעומת חולים שאינם מטופלים במדכאי חיסון, אך יש להתייחס לנתונים אלו בזהירות בגלל הבדל בגילים בין שתי הקבוצות במאגר, שיתכן ומשפיע על התוצאות
• בניגוד לרושם מהנתונים הראשונים, הנתונים העכשוויים שהצטברו מאז מראים שגם אין סיכון מוגבר בקרב מטופלים שמקבלים קומבינציה של תרופה מדכאת חיסון (אימורן/פורינטול/מתוטרקסאט) עם תרופה ביולוגית, כך שגם שילוב זה נראה בעקרון בטוח.
• במאגר SECURE נראה כי סיכון לסיבוכי קורונה עולה בחולים שמחלת המעי שלהם היתה פעילה בעת שנדבקו בקורונה לעומת חולים שנמצאו בהפוגה וכן בקרב חולים מטופלים בסטרואידים.

בארץ ידועים עד כה לועד החוג מעל 30 חולי קרוהן או קוליטיס שנדבקו בנגיף. מתוכם רק שניים (שלא טופלו בתרופות מדכאות חיסון) נזקקו לאשפוז בטיפול נמרץ. היתר – ובהם מדוכאי חיסון – סבלו ממחלה קלה בלבד.

 

לפיכך, נראה עד כה כי אין סיכון מוגבר אצל חולי קרוהן או קוליטיס להידבק בנגיף קורונה, וגם לא נראה כי חולים שמקבלים תרופות מדכאות חיסון וביולוגיות סובלים ממחלה קשה יותר אם הם נדבקים. יתרה מזו, יתכן אף כי דווקא מחלת מעי פעילה היא שמעלה את הסיכון לסיבוכי מחלה.

עקב כך, החוג למחלת מעי דלקתי הישראלי מצטרף להמלצות האיגוד האירופי והאמריקאי  וממליץ לחולים על המשך הטיפול הקבוע, מחשש שהפסקתו עשויה להביא להתלקחות מחלת המעי וסיבוכיה.

 

מה עליי לעשות אם נמצאתי חולה בקורונה ? מה אם רק נחשפתי לחולה קורונה ?

למרות שלא נמצא סיכון למחלה קשה יותר אצל מטופלים בתרופות מדכאות חיסון או ביולוגיות, עדיין ההמלצה הינה לעצור את הטיפול מדכא החיסון בחולה קרוהן או קוליטיס שאובחן עם מחלת קורונה, עד להחלמה מהזיהום. זאת, בדומה לנהוג בכל מחלה זיהומית פעילה, במהלכה מפסיקים את הטיפול בדרך כלל עד ההבראה מהזיהום. במידה ורק נחשפת לחולה קורונה וטרם ידוע אם חלית, יש להתייעץ עם הרופא המטפל ולשקול את התועלת בהמשך התרופות הקבועות עד ביצוע משטף, מול הסיכון בהפסקת טיפול שלא לצורך במידה ולא נדבקת.

 

אם חליתי בקורונה, האם אני מוגן בעתיד מלחלות שוב ?

 מרבית האנשים שחולים בקורונה מפתחים נוגדנים כנגד הוירוס,  אבל כמות הנוגנים שמפותחים בגוף תלויה גם במידת חומרת המחלה (אנשים עם מחלה קלה מפתחים פחות נוגדנים). יתרה מזו, במרבית החולים חלה ירידה בכמות הנוגדנים בדם בהדרגה לאחר המחלה, עד כי הם עשויים 'להיעלם'  תוך מספר חודשים. עדיין לא ברור אם ירידה זו הופכת האדם לפגיע שוב לזיהום בקורונה או שלמרות הירידה בנוגדנים מערכת החיסון עדיין "זוכרת" את הנגיף ויכולה לטפל בו ביעילות בפעם הבאה. עד כה היו דיווחים בודדים בלבד מהעולם על חולי קורונה שנדבקו בשנית, אך בכל מקרים בודדים אלו, ההידבקות השניה היתה קלה. המידע על פיתוח נוגדנים לנגיף בקרב חולי קרוהן וקוליטיס שלקו בקורונה עדיין חלקי ביותר וקשה לצאת במסקנות.

 

האם אוכל בעתיד לקבל את החיסונים המפותחים לקורונה ?

בעולם מפותחים כעת מספר רב של חיסונים כנגד נגף הקורונה. חלק מהם, כגון זה המפותח עלידי אוניברסיטת אוקספורד עם חברת אסטרה-זנקה, מבוססים על וירוס מסוג אחר, שהונדס כדי להחלישו וכדי שישא את חלבון הקורונה. חיסונים כאלו המשתמשים בוירוסים מהונדסים נקראים non-replicating viral vectors ובדרך כלל אינם מותרים בשימוש בחולים המטופלים בתרופות מדכאות חיסון. חיסונים אחרים כוללים רק את מולוקולת ה-RNA של הנגיף (כגון החיסון של חברת מודרנה, והחיסון של חברת פייזר), או רק את חלבוני הנגיף (כגון החיסון של חברת סנופי) ולכן – במידה ויעמדו בדרישות הבטיחות באוכלוסיה בריאה רגילה –  ייחשבו קרוב לוודאי לבטוחים גם במי שמקבל תרופות מדכאות חיסון.

 

האם מותר לי לחזור לעבודה כעת ? ומה עם עבודה עם ילדים/קהל/חולים – האם זה משנה ?

ברור שהישארות בבית או בבידוד ביתי לזמן בלתי מוגבל תהיה הבטוחה ביותר. מאידך, לא ניתן להגביל מבחינה תעסוקתית את חולי הקרוהן והקוליטיס ולמנוע מהם לשוב לעבודתם לזמן בלתי מוגבל. לפיכך, ובהעדר מידע חד משמעי שמצביע על סיכון גבוה יותר לחולים, אנו – כמו גם איגודים מקצועיים באירופה או בארה'ב – סבורים כי אין למנוע מהמטופלים לחזור לעבודתם, בהתאם להנחיות משרד הבריאות. עם זאת, אנו ממליצים:

• להקפיד על מסכה כל העת, מרחק שני מטר, חיטוי משטחים בהם נוגעים ורחיצת ידיים תכופה
• להעביר חלק מפעילות העבודה – אם אפשר – לעבודה ביתית או אינטרנטית
• לנסות להסיט לעבודה יותר מבודדת את אלו שנמצאים במקומות הומי קהל ו/או רבי סיכון, בעיקר אם מדובר על חולים מבוגרים מעל גיל 60, חולים עם מחלה פעילה, וחולים מטופלים בסטרואידים (למשל הסטת עובד מדלפק קבלה במלון לעבודה משרדית ומענה טלפוני, או העברת גננת בגן ילדים להיות סייעת לילד אחד או שניים, אם מתאפשר). יחד עם זאת, ברור לכולנו כי במקרים רבים אופי העבודה אינו מאפשר בידוד העובד/ת בצורות כאלו, ואז אין מנוס מלחזור לעבודה בתנאים רגילים, אך בהקפדה יתרה על אמצעי המיגון והחיטוי.

 

האם אני יכול לבוא לעירוי תרופה או לבדיקה בבית חולים או במרפאה? האם לדחות אותם?

אין הנחיה להימנע מביקורי מטופלים בבתי חולים או במרפאות אם הביקור נדרש לטיפול השוטף. עם זאת, במידה ומדובר בביקור במרפאה ולא לעירוי, ניתן לשקול עם הרופא המטפל האם ניתן לדחות הביקור בלי לפגוע בטיפול ו/או לקבל הייעוץ הרפואי בדרך מקוונת של טלה-רפואה.

הימנעות או דחיה מהגעה לעירויי תרופה ביולוגית מסכן את המטופל/ת בהתלקחות המחלה, ולכן גם כעת ממליצים כל האיגודים הרפואיים המקצועיים להמשיך בטיפול התרופתי, ולבצע זאת במועד. במידה ונקבעה בדיקה אנדוסקופית, יש להתייעץ עם הרופא לגבי נחיצותה. ככלל, לבדיקות אנדוסקופיות בחולי קרוהן או קוליטיס חשיבות רבה לעתים בהכוונת הטיפול הנכון וכחלק מסקר למניעת סרטן, ולכן באופן כללי יש לשקול היטב האמנם לדחות בדיקה אנדוסקופית שיש בה צורך רפואי למועד לא ידוע שעשוי להיות רחוק.

בכל מקרה, יש להימנע מלהגיע למרפאה עם מלווים ואין להגיע למרפאה אם יש תסמינים שיכולים להחשיד להתחלת זיהום בקורונה, כגון חום, שיעול, .

 

בברכה

חברי ועד החוג למחלות מעי דלקתיות

פר' שומרון בן-חורין, ד'ר הנית ינאי, פר אורי קופילוב וד'ר אריאלה שטרית

וד'ר לב ליכטנשטיין מטעם האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה

---

מחקר בנושא תגובות חולי מחלת מעי דלקתית למגיפת הקורונה

שלום רב,
בתקופה קשה זו של מגיפה עולמית חשוב לנו להבין את התחושות והתגובות של חולי מחלת מעי דלקתית לנוכח המצב.

נודה לך אם תענ/י על שאלון קצר זה בכנות המירבית

להלן לינק לשאלון:

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScjqrhHYTU9J_quQSyy4LlhpFNKlSB9Mbzb9NMVONSHqpVgxg/viewform?vc=0&c=0&w=1

---

בית החולים שערי צדק הוביל ניסוח קווים מנחים בינ"ל לטיפול בילדים עם מחלות מעי דלקתיות וקורונה  [12.5.2020]

הפסקת טיפול בילדים עם מחלות מעי דלקתיות

מסוכנת יותר ממגפת הקורונה

ילדים חולים במחלות מעי דלקתית (קרוהן וקוליטיס כיבית) אינם נמצאים בסיכון יתר להידבקות בקורונה בשל מחלת הרקע. עם זאת דווקא הפסקת הטיפול התרופתי, המחליש את המערכת החיסונית, גורם להתפרצויות נשנות של המחלה, והסיכון הכרוך בכך גבוה מהסיכון להידבקות במחלת הקורונה בילדים. למרות שתרופות למחלות מעי דלקתיות מדכאות את המערכת החיסון, לא עושה רושם שתרופות הביולוגיות מהוות גורם סיכון להדבקה או להחמרת מחלה. קיימות אפילו עדויות ראשוניות כי התרופות הביולוגיות מגנות על החולים בקרוהן וקוליטיס מפני מחלה קשה יותר, היות והן עשויות להפחית את 'הסערה הדלקתית' שהקורונה מסבה. כך מסביר פרופ' דן טרנר, מנהל המרכז לקרוהן וקוליטיס ע"ש אן וג'ו טרנר במרכז הרפואי שערי צדק, שעמד בראש ניסוח קווים מנחים בינ"ל לטיפול במחלות מעי דלקתיות וקורונה בילדים, בשם האיגוד האירופי לגסטרו ילדים (ESPGHAN). הקווים המנחים שמטרתם להגן על הילדים והצעירים עתידים להתפרסם במגזין הרפואי: Journal of Pediatric Gastroenterology and Nutrition.

"חולים במחלות מעי דלקתיות חששו מהיות מחלתם גורם סיכון להידבקות בקורונה. בנוסף, החולים מטופלים בתרופות שרבות מהן מחלישות את המערכת החיסונית. מרגע שפרצה המגפה פונים אלי עשרות הורים שחוששים לילדיהם ושואלים האם ילדים וצעירים החולים במחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס כיבית) נמצאים בסיכון גבוה לחלות בקורונה בהשוואה לאוכלוסייה? האם עליהם להקפיד על בידוד חמור? האם להמשיך ליטול טיפול תרופתי? עם החזרה ללימודים הפניות והדאגה גברו. ההורים חרדים האם ילדיהם נמצאים בסיכון יתר והאם להחזירם לספסל הלימודים", מסביר פרופ' טרנר.

פרופ' טרנר: "כשהקורונה פרצה הקמנו בשערי צדק רשם בינלאומי למעקב אחר ילדים עם מחלות מעי דלקתיות שנדבקו  בקורונה. עדכנו את מסד הנתונים בכל מקרה של ילד עם מחלת מעי דלקתית שנחשף לווירוס. למדנו מהנסיון שצברו מרכזי קרוהן וקוליטיס בארצות שבהן המגפה הגיעה לשיאה, ובארצות שיצאו מהקורונה, כיצד השפיעה החשיפה לנגיף, האם היו מטופלים שהפסיקו את הטיפול על דעתם ומה קרה בעקבות זאת. שילבנו כוחות גם עם קבוצת רופאי מחלות מעי דלקתיות בילדים של האיגוד האירופי, שמונה כ-100 מרכזי גסטרו מומחים לקרוהן קוליטיס לילדים באירופה ומקומות נוספים בעולם, כדי ללמוד גם מניסיונם. על בסיס מסד הנתונים המאוגד והמידע ההתחלתי שזרם אלינו, ניסחנו בזמן קצר המלצות מטעם האיגוד האירופי לרופאים ולמטופלים כיצד לטפל בקרוהן וקוליטיס בעידן הקורונה".

 

מן הנתונים עלו מספר נקודות מעניינות:

1. אף לא אחד מכ-50 ילדים (גילאים 4-18) עם קרוהן וקוליטיס כיבית שחלו בנגיף הקורונה פיתח מחלה חמורה, למרות שכמעט כולם טופלו בטיפולים נוגדי חיסון.
2. כרבע מבין הילדים שלא נדבקו בקורונה והחליטו להפסיק טיפול, על דעת עצמם, חוו התקף של המחלה. מדובר בנתונים שאספנו בסין ובקוריאה בשיתוף עם רופאים מקומיים, שם לא נודע על אף מקרה של ילדים חולי קרוהן וקוליטיס כיבית שנדבקו בקורונה.
3. ראינו שילדים שחולים בקורונה מפתחים מחלה קלה על אף הטיפול התרופתי בתרופות נוגדות חיסון.

"במקביל אלינו הקימו בארה"ב רשם למבוגרים, שכולל כעת 1000 חולים בקרוהן וקוליטיס כיבית. מהרשם עולה כי אופן התחלואה לא שונה במהותו מהאוכלוסייה שאינה חולה בקרוהן וקוליטיס כיבית. שיעור המחלה הקשה והתמותה זהים ומתרכזים בגילאים המבוגרים יותר. מלבד סטרואידים ששם הנתונים ברורים, לא עלה כל חשש שהטיפולים האחרים נוגדי החיסון קשורים למחלה חמורה יותר".

המלצותיי לחולים הצעירים ולהוריהם הן: "בכל מקרה אל תפסיקו את הטיפולים התרופתיים כולל התרופות הביולוגיות והאימונו-מודולטוריות. מי שמקבל סטרואידים אולי צריך להיזהר מעט יותר אך גם זה בשוליים. שיעור התלקחות מחלת המעי הדלקתית גבוה ללא תרופות מחד ומאידך לא ידוע בכל העולם על מקרה של ילד או נער/ה עם מחלת מעי דלקתית שפיתחו הסתמנות קשה עם הנגיף. בכל שאלה וחשש פנו למרכזי קרוהן וקוליטיס כיבית מומחים בבתי החולים".

בחסות חברת יאנסן.

---

לייב – מחלות מעי דלקתיות ומחלות אוטואימוניות  [21.5.2020]

*מחלת מעי דלקתית – רק במעי?*
לרגל יום המודעות למחלות מעי דלקתיות, הועלה לייב בפייסבוק בנושא הקשר בין מחלות מעי דלקתיות למחלות אוטואימוניות.

ביום חמישי | 21.5.2020 | שעה 20:00 | בעמוד הפייסבוק שלנו

 

---

מפגש וירטואלי מיוחד למטופלי מחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי בני ציון  [7.5.2020]

המרפאה למחלות מעי דלקתיות ב המרכז הרפואי בני ציון, בהנהלתה של ד"ר טובה ריניס, ערכה מפגש וירטואלי מיוחד למטופלי מחלות מעי דלקתיות תחת הכותרת "עדכונים לגבי וירוס קורונה וטיפים לחזרה לשגרה".

המפגש התקיים ביום חמישי, 7.5.2020, בהשתתפות ד"ר טובה ריניס – מנהלת מרפאת IBD ומכון גסטרואנטרולוגי, מר לאוניד שפוקר, אח מרכז תחום IBD ומר אסף עזרא-יעל, מומחה לדיקור סיני.

במהלך המפגש התקיימו הרצאות בנושאים: "קרוהן, קוליטיס וקורונה – עדכונים", "טיפים לחזרה לשגרה וסימני מחלת קורונה", סדנת אקופרסורה- "טיפול עצמי באמצעות לחיצה על נקודות הדיקור להפחתת תסמינים במחלות מעי דלקתיות" ובנוסף תינתן הזדמנות להעלות שאלות ולקבל מענה.

 

---

הנחיות לשגרה החדשה של משרד הבריאות  [4.5.2020] >>

עדכון לעובדי ההוראה הנמצאים בקבוצת סיכון או להם בן משפחה גרעינית בקבוצת סיכון  [2.5.2020] >>

---

הודעת החוג למחלות מעי דלקתי בהקשר לוירוס הקורונה לחולי קרוהן וקוליטיס  [29.4.2020]

אני חולה קרוהן או קוליטיס ? האם יש לי יותר סיכון להידבק ? האם יש לי יותר סיכון למחלה קשה ?

נגיף הקורונה מתפשט בדרך של פיזור מדרכי נשימה, וכנראה גם במגע דרך משטחים עליהם פוזר הנגיף ואולי אף במגע עם צואה (העברה fecal-oral). חולים מבוגרים וקשישים וחולים עם מחלות רקע כגון סכרת, יתר לחץ דם או מחלות לב נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכי המחלה ואף למקרי מוות.

בניגוד לכך, הדיווחים עד כה לא מראים שיש סיכון מוגבר להידבק בנגיף לחולי קרוהן וקוליטיס. בדיווח מסין לגבי 318 חולי IBD,  אף לא אחד חלה בקורונה (אך שבעה מתוכם סבלו מסיבוכיIBD  משמעותיים לאחר הפסקת טיפול ושניים נזקקו לניתוח). ממחקר אחר מניו-יורק לא נמסר על שיעור גבוה יותר של נדבקים או חולים קשה בקרב חולי IBD, מתוך סך כל של 5700 איש שנדבקו בקורונה שדווחו במאמר.

במאגר הבינלאומי  SECURE IBD שמתעד את מהלך המחלה בחולי קרוהן וקוליטיס שנדבקו בנגיף קורונה, דווחו נכון ל27.04.2020  סהכ 798 חולים מרחבי העולם. ממאגר חולים אלו, כמו גם ממחקרים בחולי קורונה 'רגילים' עולה המידע הבא:

–     חלק מההידרדרות הנשימתית בחולי קורונה קשים נובעת כנראה לא מהוירוס עצמו אלא מהפעלה מוגזמת של מערכת החיסון נגדו (תופעה המכונה 'סערת ציטוקינים'). לכן יותר ויותר מטפלים בחולי קורונה קשים בסטרואידים ו/או תרופות ביולוגיות מסוימות, ואף יש התחלה של מחקר ראשוני לגבי טיפול ברמיקד לחולים עם מחלה קשה.

–      אין עדות למחלה קשה יותר בחולי קרוהן או קוליטיס מטופלים בתרופות ביולוגיות או במדכאי חיסון.  למעשה יש אפילו רמז מסוים לשיעור נמוך יותר של מחלה קשה בקרב חולים מדוכאי חיסון לעומת חולים שאינם מטופלים במדכאי חיסון, אך יש להתייחס לנתונים אלו בזהירות בגלל הבדל בגילים בין שתי הקבוצות במאגר, שיתכן ומשפיע על התוצאות.

–     במאגר SECURE נראה גם כי סיכון לסיבוכי קורונה עולה בחולים שמחלת המעי שלהם היתה פעילה בעת שנדבקו בקורונה לעומת חולים שנמצאו בהפוגה.

בארץ ידועים עד כה לועד החוג 20 חולי קרוהן או קוליטיס שנדבקו בנגיף. מתוכם רק אחד (שלא קיבל תרופות מדכאות חיסון) מאושפז בטיפול נמרץ. היתר – ובהם מדוכאי חיסון – סבלו ממחלה קלה בלבד.

 

לפיכך, נראה עד כה כי אין סיכון מוגבר אצל חולי קרוהן או קוליטיס להידבק בנגיף קורונה, וגם לא נראה כי חולים שמקבלים תרופות מדכאות חיסון וביולוגיות סובלים ממחלה קשה יותר אם הם נדבקים. יתרה מזו, יתכן אף כי דווקא מחלת מעי פעילה מעלה את הסיכון לסיבוכי מחלה.

עקב כך, החוג למחלת מעי דלקתי הישראלי מצטרף להמלצות האיגוד האירופי והאמריקאי  וממליץ לחולים על המשך הטיפול הקבוע, מחשש שהפסקתו עשויה להביא להתלקחות מחלת המעי וסיבוכיה.

 

האם מותר לי לחזור לעבודה כעת ? ומה עם עבודה עם ילדים/קהל/חולים – האם זה משנה ?

עם החזרה ההדרגתית לשיגרה והקלות הסגר מתרבות שאלות מטופלים לגבי בטיחות חזרתם לעבודה, בפרט בעבודה הכרוכה במגע עם קהל ו/או במערכת הבריאות. צריך לזכור כי ברור שהישארות בבית או בבידוד ביתי לזמן בלתי מוגבל תהיה הבטוחה ביותר. מאידך, לאור צפי להישארות הנגיף בשנה הקרובה ואף מעבר לכך, גם לא ניתן להגביל מבחינה תעסוקתית את חולי הקרוהן והקוליטיס ולמנוע מהם לשוב לעבודתם לזמן כה ממושך. לפיכך, ובהעדר מידע חד משמעי שמצביע על סיכון גבוה יותר לחולים, אנו – כמו גם איגודים מקצועיים באירופה או בארה'ב – סבורים כי אין למנוע מהמטופלים לחזור לעבודתם, בהתאם להנחיות משרד הבריאות. עם זאת, אנו ממליצים:

–       להקפיד על מסכה כל העת, מרחק שני מטר, חיטוי משטחים בהם נוגעים ורחיצת ידיים תכופה

–       להעביר חלק מפעילות העבודה – אם אפשר – לעבודה ביתית או אינטרנטית, בפרט בכל האמור לפגישות רבות משתתפים שניתן לקיים באינטרנט וכו'

–       לנסות להסיט לעבודה יותר מבודדת את אלו שנמצאים במקומות הומי קהל ו/או רבי סיכון, בעיקר אם מדובר על חולים מבוגרים מעל גיל 60, חולים עם מחלה פעילה, וחולים מטופלים בסטרואידים (למשל הסטת עובד מדלפק קבלה במלון לעבודה משרדית ומענה טלפוני, או העברת גננת בגן ילדים להיות סייעת לילד אחד או שניים, אם מתאפשר). יחד עם זאת, ברור לכולנו כי במקרים רבים אופי העבודה אינו מאפשר בידוד העובד/ת בצורות כאלו, ואז אין מנוס מלחזור לעבודה בתנאים רגילים, אך לבצע זאת תוך הקפדה יתרה על אמצעי המיגון והחיטוי.

 

האם אני יכול לבוא לעירוי תרופה או לבדיקה בבית חולים או במרפאה? האם לדחות אותם?

החוג למחלות מעי דלקתיות בישראל מזכיר שאין הנחיה להימנע מביקורי מטופלים בבתי חולים או במרפאות אם הביקור נדרש לטיפול השוטף. עם זאת, במידה ומדובר בביקור במרפאה ולא לעירוי, ניתן לשקול עם הרופא המטפל האם ניתן לדחות הביקור בלי לפגוע בטיפול ו/או לקבל הייעוץ הרפואי בדרך מקוונת של טלה-רפואה.

הימנעות או דחיה מהגעה לעירויי תרופה ביולוגית מסכן את המטופל/ת בהתלקחות המחלה, ולכן גם בתקופה ממליצים כל האיגודים הרפואיים המקצועיים להמשיך כאמור בטיפול התרופתי, ולבצע זאת במועד. במידה ונקבעה בדיקה אנדוסקופית, יש להתייעץ עם הרופא לגבי נחיצותה. ככלל, הצפי הוא להישארות הנגיף לחודשים רבים,  ולבדיקות אנדוסקופיות בחולי קרוהן או קוליטיס חשיבות רבה לעתים בהכוונת הטיפול הנכון וכחלק מסקר למניעת סרטן, ולכן באופן כללי יש לשקול טוב האמנם לדחות בדיקה אנדוסקופית שיש בה צורך רפואי למועד לא ידוע שעשוי להיות רחוק.

בכל מקרה, יש להימנע מלהגיע למרפאה עם מלווים ואין להגיע למרפאה אם יש תסמיני שפעת.

במידה ויש חום, צינון, שעול, קוצר נשימה או תסמיני שפעת אחרים עם/בלי אובדן חוש ריח או טעם, יש להישאר בבידוד בבית וליצור קשר עם הצוות הרפואי המטפל להתייעצות על השהיה של הטיפול ובמקביל להתקשר למוקד מד״א 101 או למוקד קופת החולים ולקבל הנחיות כיצד לפעול.

 

בברכה ולבריאות שלמה,

חברי ועד החוג למחלות מעי דלקתיות
פר' שומרון בן-חורין, ד'ר הנית ינאי, פר אורי קופילוב וד'ר אריאלה שטרית
וד'ר לב ליכטנשטיין מטעם האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה

---

 

עדכון מהמרכז הרפואי שערי צדק  [28.4.2020]

מאת המרכז הרפואי שערי צדק: פרופ' דן טרנר, ד"ר אורן לדר, ד"ר רפי לב ציון

 

---

פרויקט הסעות IBD

הקליקו על התמונה לפרטים נוספים

---

לייב על קנאביס רפואי בימי הקורונה  [19.4.2020]
טיפול ומעקב מרחוק בקנאביס רפואי במחלות מעי דלקתי בימי קורונה

קישור ללייב בעמוד הפייסבוק >>

ד״ר תמנע נפתלי
רופאה מומחית לגסטרואנטרולוגיה, מנהלת השירות למחלות מעי דלקתיות, בית חולים מאיר.

ד״ר גיל שויד
רופא מומחה ברפואה תעסוקתית, מוסמך משרד הבריאות לייעוץ וטיפול רפואי בקנאביס.

***

על פי הנתונים בארץ ובעולם, רק כ- 60% מחולי מחלות מעי דלקתי ברחבי העולם מגיבים בתחילה לטיפול קונבנציונאלי. שליטה סימפטומטית יעילה במחלות מעי דלקתי, במיוחד בקרב חולים קשים היא קשה להשגה, וכך מספר גדל והולך של חולי מעי דלקתי פונים להשתמש בקנאביס רפואי כדי להקל על הסימפטומים שלהם.

בישראל הטיפול הרפואי בקנאביס ניתן למטופל כקו אחרון לאחר מיצוי הטיפול התרופתי המקובל, לפי נהלי משרד הבריאות ושיקול דעתו של הרופא הגסטרואנטרולוג המטפל, כאשר הטיפול הרפואי בקנאביס אינו מהווה תחליף לטיפול רפואי אחר אלא ניתן כטיפול תומך בנוסף לטיפול האחר.

חשוב לציין שקנאביס אינו תרופת קסם, וכמו בכל תרופה אחרת ישנם מטופלים אשר להם טיפול זה מקל בתסמינים וישנם מטופלים להם טיפול זה אינו מתאים ולא מסייע. המבחר הגדול של סוגי הקנאביס הקיימים בשווקים, יחד עם חסר בהנחיות מבוססות מידע רפואי על טיפול בקנאביס כפי שנהוג בעולם הרפואה מבוססת העובדות, מעמידים כיום אתגרים רבים. אתגרים אלו מיושמים בפועל בדרך של ״ניסוי וטעיה״ – תהליך של "טיפול עצמי" שעובר המטופל בהכוונת המטפל, כאשר המטרה היא לעזור למטופל להצליח למצות את מירב הפוטנציאל הטיפולי של הצמח ולהגיע למצב בריאותי מאוזן באופן בטוח ויעיל במקביל למתן טיפול תרופתי אחר.

לאור מורכבות צמח הקנאביס על סוגיו השונים וההשפעות רחבות הטווח שלו, כולל תופעות לוואי לא רצויות במצבים מסוימים, יש צורך להתאים את הטיפול באופן אישי ומושכל לכל אדם, בתהליך של שיתוף פעולה הדוק בין המטופל למטפל לאורכו של הטיפול, כאשר המטרה היא לשפר את המצב הבריאותי ולהגיע לאיכות חיים מיטבית.

במחקר קליני בבית החולים מאיר בחנו ד״ר תמנע נפתלי החוקרת הראשית בשיתוף עם ד״ר גיל שויד מטפל, חוקר ויזם בתחומי רפואת הקנאביס והבריאות הדיגיטלית, פלטפורמת אינטרנט חדשה בשם ׳סלפיקס׳ לניהול מרחוק של הטיפול הרפואי בקנאביס לחולים במחלות מעי דלקתי. פלטפורמת סלפיקס מיועדת לפקח על חולים במצבים קליניים שונים ככלי תומך החלטות טיפול לרופא בזמן אמת, מבוסס ענן, מורכב מכשיר ניטור אישי לביש לחולים, אפליקציה סלולרית ופורטל אינטרנט לרופאים המטפלים.

בתום ניתוח תוצאות המחקר שהוצגו לאחרונה בכנס בינלאומי למחלות מעי דלקתי בוינה אוסטריה, הודגמה החשיבות של מעקב וליווי מתמשך אחר השפעת הטיפול. מסקנת המחקר היא שדווקא בגלל שרפואת הקנאביס אינה רפואה מבוססת עדויות אלא רפואה אמפירית כלומר רפואה בשלב ההתחלתי-הנסיוני שלה, במהלך הטיפול הרפואי בקנאביס חשוב לנטר כל חולה באופן פרטני באמצעות ניטור מרחוק לכל אורך הטיפול, לצורך מניעה בזמן אמת של החמרת מצב קיים כתוצאה משימוש רפואי בקנאביס ולצורך הכוונה מושכלת של הטיפול להשגת איזון אופטימלי.

במיוחד עכשיו בימי קורונה יוזמות בתחום הבריאות הדיגיטלית עומדות בחזית המחקר הרפואי כדי לשפר ולשמר מרחוק את בריאות המטופלים. בתאריך 19.04.2020 בשעה 20:00 יתקיים שידור חי בפייסבוק בו ד״ר תמנע נפתלי וד״ר גיל שויד ידברו על רפואת קנאביס בישראל לטיפול במחלות מעי דלקתי ויענו על שאלות שלכם הצופים. חברי העמותה מוזמנים לשלוח שאלות עד למועד השידור.

***

אנחנו בטוחים שיש לכם שאלות רבות בנושא, ומזמינים אתכם להעלות את השאלות בצורה אנונימית בטופס הבא >>
https://forms.gle/5zSykKo5eTbWZ7r7A

 

 

---

הודעת החוג למחלות מעי דלקתי בהקשר לוירוס הקורונה לחולי קרוהן וקוליטיס  [1.4.2020]

 נגיף הקורונה מתפשט בדרך של פיזור מדרכי נשימה, וכנראה גם במגע דרך משטחים עליהם פוזר הנגיף ואולי אף במגע עם צואה (העברה fecal-oral). מרבית הנבדקים יפתחו מחלה קלה דמוית שפעת או יהיו ללא תסמינים כלל, אך מיעוט הנדבקים יפתחו מחלה ריאתית קשה מסכנת חיים. תקופת הדגירה של המחלה (מההדבקה ועד להופעת תסמינים) לא עולה על 14 יום (לרוב תוך 6 ימים).

חולים מבוגרים וקשישים וחולים עם מחלות רקע כגון סכרת, יתר לחץ דם או מחלות לב נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכי המחלה ואף למקרי מוות.

בניגוד לכך, הדיווחים עד כה לא מראים שיש סיכון מוגבר להידבק בנגיף לחולי קרוהן וקוליטיס. בדיווח ראשוני מוואהן בסין לגבי 318 חולי IBD,  אף לא אחד חלה בקורונה (אך שבעה מתוכם סבלו מסיבוכי IBD  משמעותיים לאחר הפסקת טיפול ושניים נזקקו לניתוח), ומידע זה נמסר בעידכון קודם.

במידע עדכני יותר מהמאגר הבינלאומי SECURE IBD שמתעד את מהלך המחלה בחולי קרוהן וקוליטיס שאכן נדבקו בנגיף קורונה, דווחו נכון ל31/03/2020  סהכ 164 חולים, מתוכם 134 שמקבלים טיפולים מדכאי חיסון בכדורים או תרופות ביולוגיות, ו-30 שאינם מקבלים טיפולים מדכאי חיסון. לא היה הבדל בסיכון למחלה קשה בין החולים שמקבלים תרופות מדכאות חיסון לבין חולים שאינם מקבלים תרופות כאלו. עם זאת, הנתונים עדיין חלקיים ויש להתייחס אליהם בזהירות, בין היתר גם לאור הבדל בגילאים בין מטופלים מדוכאי חיסון וכאלו שאינם מדוכאי חיסון המופיעים במאגר.

בארץ ידועים עד כה לועד החוג שישה חולי קרוהן או קוליטיס שנדבקו בנגיף. מתוכם חמישה תחת טיפול ביולוגי או אימונומודלטורי (אימורן/פורינטול/מתוטרקסאט) שסבלו ממחלה קלה, ואחד שאינו מדוכא חיסון ומאושפז עם מחלה קשה בטיפול נמרץ.

בסך הכל מצביעים הנתונים עד כה כי אין סיכון מוגבר להידבק בקורונה לחולי קרוהן וקוליטיס, ועד כה גם לא נראה כי חולים שמקבלים תרופות מדכאות חיסון וביולוגיות סובלים ממחלה קשה יותר אם הם נדבקים. עקב כך, החוג למחלת מעי דלקתי הישראלי מצטרף להמלצות האיגוד האירופי והאמריקאי  וממליץ לחולים על המשך הטיפול הקבוע, מחשש שהפסקתו עשויה להביא להתלקחות מחלת המעי ולהופעת סיבוכים שלה.

מטופלים שמקבלים שתי תרופות מדכאות חיסון (כלומר תרופה ביולוגית יחד עם אימורן/פורינטול או מתוטרקסאט, טיפול קומבינציה) צריכים להתייעץ עם הרופא שלהם האם ניתן בכל זאת לרדת לטיפול בתרופה אחת בלבד, לפי מצבם האישי.

החוג גם מזכיר שאין הנחיה להימנע מביקורי מטופלים בבתי חולים או במרפאות אם הביקור נדרש לטיפול השוטף. עם זאת, במידה ומדובר בביקור במרפאה ולא לעירוי, ניתן לשקול עם הרופא המטפל האם ניתן לדחות הביקור בלי לפגוע בטיפול ו/או לקבל הייעוץ הרפואי בדרך מקוונת של טלה-רפואה. בכל מקרה יש להימנע מלהגיע למרפאה עם מלווים ואין להגיע למרפאה אם יש תסמיני שפעת.

במידה ויש חום, צינון, שעול, קוצר נשימה או תסמיני שפעת אחרים יש להישאר בבידוד בבית וליצור קשר עם הצוות הרפואי המטפל להתייעצות על השהיה של הטיפול ובמקביל להתקשר למוקד מד״א 101 ולקבל הנחיות כיצד לפעול.

בברכה
חברי ועד החוג למחלות מעי דלקתיות
פר' שומרון בן-חורין, ד'ר הנית ינאי, פר אורי קופילוב וד'ר אריאלה שטרית
וד'ר לב ליכטנשטיין מטעם האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה

---

מידע לגבי לבישת מסכות פה-אף ממשרד הבריאות [2.4.2020]

לקריאת המסמך >>

---

לייב: קרוהן, קוליטיס וקורונה [1.4.2020]

לייב בעמוד הפייסבוק שלנו עם ד"ר הנית ינאי, מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות בבי"ח בילינסון, מרכז רפואי רבין.

ד"ר הנית ינאי דיברה על מחלת הקורונה, מהי השפעתה על המטופלים וכיצד להתמודד איתה.
בנוסף, ענתה על שאלות שנשאלו על ידי הצופים, שאלות שנשאלות הרבה מאוד בקרב חולי קרוהן וקוליטיס כיבית.

קישור ללייב בעמוד הפייסבוק שלנו >>

---

המלצה על פעילות לילדים

בימים כתיקונם העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית בישראל עומדת בקשר רציף עם כפר נהר הירדן. הכפר משרת ילדים המתמודדים עם מחלות כרוניות, ביניהם גם ילדים המתמודדים עם קרוהן וקוליטיס מזה שנים. הכפר עובד במתכונת Summer Camp ופעיל לאורך כל השנה. הנופשים בכפר הינם ללא עלות עבור הילדים והמשפחות.

בימים אלו הכפר סגור לפעילות, אך הצוות השיק בפייסבוק את "ערוץ הבידוד" הכולל שידורי פייסבוק יומיים לילדים עם הפעלות, סיפורים, שירים, הרקדות והכל ברוח הכפר – שמחה ואופטימיות.
כל הסרטונים מפוקחים על ידי אנשי מקצוע, המקפידים על אווירה שמחה, חיובית וחינוכית.

 

---

עדכון מהמרכז הרפואי שערי צדק  [29.3.2020]

מאת המרכז הרפואי שערי צדק: פרופ' דן טרנר, ד"ר אורן לדר, ד"ר רפי לב ציון

 

---

לייב: התמודדות נפשית בזמן הקורונה  [29.3.2020]

לייב בעמוד הפייסבוק שלנו עם הדר דויטשמן, פסיכולוגית רפואית ויועצת העמותה.
הדר דיברה על ההתמודדות הנפשית בעידן הקורונה, ועל כלים להתמודדות עם המשבר הנוכחי בצל המחלה.

קישור ללייב בעמוד הפייסבוק שלנו >>

 

---

 

הודעה למטופלי בית חולים השרון  [25.3.2020]

הודעה מרויטל, אחות מתאמת מבלינסון, המיועדת למטופלי בית חולים השרון שהועברו לטיפול בבילינסון, משום שבי"ח השרון מתפקד כיום רק עבור חולי קורונה.

מטופלים יקרים.
1. טופס 17 של השרון ובילינסון אותו הדבר כולם תחת מרכז רפואי רבין.
2. יש לפנות לצורך קביעת תור חדש למייל Gastro_ibd@clalit.org.il
3. בית המרקחת של בילינסון מספק את התרופה. יש לוודא אישור מסר (לוודא כי אישור לקבלת תרופה בתוקף).

בתקווה לימים רגועים וחזרה מהירה לשגרה.

רויטל ברקן – אחות מתואמת מחלות מעי דלקתיות. בית החולים בילינסון.

---

לייב: נגיף הקורונה ומחלות מעי דלקתיות  [24.3.2020]

לייב בעמוד הפייסבוק שלנו עם פרופ' אורי קופילוב, מנהל השירות למחלות מעי דלקתיות במכון הגסטרו שיבא, תל השומר.
פרופ' קופילוב סקר את את המצב וענה על שאלות בתחום קורונה ומחלות מעי דלקתיות.

קישור ללייב בעמוד הפייסבוק שלנו >>

 

---

עדכון הנחיות חדשות ממשרד הבריאות [17.3.2020]

לצפייה בהנחיות >>

---

 

ד"ר לב ליכטנשטיין – שאלות נפוצות על מחלות מעי דלקתיות וקורונה, בתיאום עם החוג למחלות מעי דלקתיות [16.3.2020]

מצאנו את עצמנו לפתע בתקופה של התפרצות מחלת זיהומית חדשה, CoVID19 או בלשון העם – "קורונה". המצב החדש מעורר הרבה של שאלות וחרדות, בקרב כולנו ובמיוחד בקרב מטופלים מדוכאי חיסון.

ד״ר לב ליכטנשטיין, מנהל היחידה למחלות מעי דלקתיות, עונה לשאלות המטופלים:

מחלת מעי שלי מאוזנת היטב, ויש לי ביקור שגרתי שתוכנן מראש. להגיע או לדחות?
עדכנו את הרופא שלכם באמצעי טכנולוגי (דוא״ל?) – ואם לדעתו דחיית הביקור אינה פוגעת בטיפול – מומלץ לדחות את הביקור ״עד יעבור הזעם״

אני לא במיטבי, דלקת מעי שלי פעילה ואני צריך עזרה. האם גם אז לפחד לבוא?
במידה והמחלה אינה מאוזנת והמצב דורש שינוי טיפול – יש להגיע למרפאה.

איך אוכל להגן על עצמי בהגעה למרפאה?
1. הימנעו משימוש בתחבורה ציבורית
2. במרפאה, שמרו מרחק בטוח ממטופלים אחרים
3. הקפידו על הוראות היגיינה אישית:

•  השתמשו בג׳ל חיטוי
•  הימנעו מלגעת עם הידיים בפה, עיניים ואף
•  שטפו ידיים עם מים וסבון לאחר שימוש בשירותים
•  שטפו ידיים עם מים וסבון בצאתכם מהמרפאה
•  שטפו ידיים עם מים וסבון בהגעתכם הביתה.

רגע: למה לא הזכרת מסכת פנים?
ספק אם יש צורך של ממש לשים מסכה.

יש לי תור למרפאה ואני מצונן. להגיע?
אל תגיעו למרפאה אם אתם מצונננים, מנוזלים, משתעלים או סובלים ממחלת חום. תישארו בבית, שמרו כוחות, ותגנו על מטופלים אחרים ועל הצוות הרפואי. דווחו לרופא בדוא״ל או תשאירו הודעה במשרד, קבלו הנחיות ותדאגו לתור חלופי.

אני מטופל בתרופה שמדכאת מערכת החיסון (תרופות ביולוגיות, אימורן, פורינטול, זליאנץ). אני מפחד להידבק. האם להפסיק טיפול?
לא, ממש לא. סיכון להידבק אינו עולה בגלל הטיפול.

מה אם כך כן מגביר סיכון להידבק?
1. חוסר זהירות:

•  חשיפה מיותרת לחולים
•  אי שמירה על היגיינה אישית

2. עישון. עישון מעלה ייצור חלבון בשם angiotensin converting enzyme בראות, וחלבון זה מהווה שער הכניסה של הווירוס לגוף
3. גיל מבוגר
4. מחלות כרוניות – מחלות ראות, לב, סוכרת

אז מה לעשות? איך להישמר?
1. צמצמו למינימום אפשרויות חשיפה לווירוס:

• שמרו מרחק בטוח מאנשים
•  תימנעו משימוש בתחבורה ציבורית
•  אל תתפתו לאכול בחוץ
•  תעבירו קניות לחנויות מקוונות
•  במידת הניתן – תעבדו מהבית
•  צמצמו צורך להגיע לסניפי קופ״ח לעניינים אדמיניסטראטיביים, תדאגו לאישורים ולמלאי תרופות מבעוד מועד

2. הקפידו הקפדה יתרה על הוראות משרד הבריאות בדבר שמירה על היגיינה אישית.
3. תדאגו לערוצי יצירת קשר אלקטרוני עם רופא שלך

קראתי שאם אדבק – המחלה צפויה להיות קשה יותר בגלל הטפול לדיכוי מערכת חיסונית
יתכן. במחלות צינון אחרות, ישנו סיכון מסוים (אם כי לא מאוד גבוה) לחוות מחלה קשה יותר. סביר להניח שהדבר נכון גם לגבי וירוס קורונה.

אם כך – למה לא להפסיק את הטיפול?
הפסקת הטיפול מסכנת אתכם בהתלקחות. מעבר לסיכון של מחלת מעי שיוצאת מהשליטה, התלקחות מחייבת לעתים טיפול בפרדניזון, ומבחינת הוירוס זה מסוכן הרבה יותר מאשר התרופות הקבועות לשמירה על ההפוגה.

נחשפתי לחולה קורונה. אני על תרופות לדיכוי מערכת חיסונית. האם עליי להפסיק טיפול?
מרבית התרופות מתאפיינות בהשפעה ארוכת טווח, כך שההפסקה אינה נחוצה וגם אינה רלוונטית. אך יש גם יוצאים מן הכלל. דווחו לרופא שלכם – כל מקרה לגופו של עניין.
דווח למשרד הבריאות: אם נחשפת – אתם אמורים להיות בבידוד.

נדבקתי בקורונה. אני על תרופות לדיכוי מערכת חיסונית. האם להפסיק טיפול?
זה לא תמיד נדרש, להוציא אולי תרופה בשם פרדניזון, אותה מומלץ להפסיק, בהדרגה. דווחו לרופא שלכם – גם כאן – כל מקרה לגופו של עניין.
דווחו למשרד הבריאות: אתם אמורים להיות מאושפזים, באשפוז ביתי (תחת השגחה מרחוק), או במתקן אשפוז.

משפט לסיום:
שמרו על עצמכם. נעבור את התקופה הלא פשוטה הזאת יחד. אל תהססו לפנות אלינו ולהתייעץ. אנחנו כאן כדי לעזור.

– ד״ר לב ליכטנשטיין, מנהל היחידה למחלות מעי דלקתיות

---

הודעה מהחוג למחלות מעי דלקתיות [15.3.2020]

עיקרי הדברים (בכל זאת תשתדלו לקרוא עד הסוף):
* עד כה לא נצפתה תחלואה חריגה בקורונה בחולי IBD.
* הפסקת טיפול עלולה לגרום להתקלחות ולעיתים אף צורךבאשפוז או ניתוח- בעייתי עו דיותר בימים אלה. אי לכך אין הנחיה להפסיק או להימנע מטיפול באופן גורף – אך כמובן הכל בתיאום עם הרופא שלכם.
* ננסה לרווח כמה שאפשר מטופלים באשפוזי יום. אי לכך- בבקשה תגיעו בשעה שבה הוזמנתם , בלי לאחר וגם בלי להקדים.
* השתדלו מאוד להגיע ללא מלווים אלא אם כן הכרחי.
* במידה והיה לכם חום או תסמינים נשימתיים (נזלת שיעול קוצר נשימה) בשבוע הקודם לטיפול- אנא עדכנו לפני שאתם מגיעים!!!
* לא להתקהל, לשמור מרחק של 2 מטר אחד מהשני, לשטוף ידיים, לשטוף ידיים לשטוף ידיים!!

-פרופסור אורי קופילוב

הודעת החוג למחלות מעי דלקתי בהקשר לוירוס הקורונה [15.3.2020]

נגיף הקורונה הינו וירוס שהמידע לגביו עדיין נצבר. לפי הידוע עד כה הוירוס מתפשט בדרך של פיזור מדרכי נשימה, ויתכן שגם במגע עם צואה (העברה fecal-oral). בנוסף, יתכן גם שיש הדבקה במגע דרך משטחים עליהם פוזר הנגיף.
ההסתמנות הטיפוסית נעה בין מחלה דמוית שפעת ועד למחלה ריאתית קשה וכשל רב מערכתי. רוב מקרי ההדבקה קלים (למעלה מ 80%) וכוללים תסמינים כגון חום, שיעול, כאבי שרירים, או אף שלשול במיעוט המקרים. תקופת הדגירה של המחלה (מההדבקה ועד להופעת תסמינים) לא עולה על 14 יום (לרוב תוך 6 ימים) ולכן ההמלצה לבידוד לפרק זמן זה בחשד לחשיפה.
ממידע שהצטבר בעיקר מחולים בסין עולה כי חולים מבוגרים וקשישים וחולים עם מחלות רקע כגון סכרת, יתר לחץ דם או מחלות לב נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכי המחלה ואף למקרי מוות.
עד כה, לא ידוע על חולי קרוהן וקוליטיס שנדבקו בנגיף בסין או במדינות אחרות.
אין גם מידע על חולים המקבלים תרופות מדכאות חיסון או תרופות ביולוגיות שנדבקו בנגיף.

לפיכך, ולאחר התייעצות עם פרופ‘ גילי רגב (מנהלת יחידת מניעת זיהומים בשיבא תל השומר ואחראית הטיפול בקורונה), המלצות החוג למחלות מעי דלקתיות הינן:

1. להימנע ממגע עם חולים במחלה דמוית שפעת או צינון או אנשים החשודים כחולים, או עם אנשים ששבו בשבועיים אחרונים מחו'ל (ואשר אמורים ממילא להיות בבידוד).
2. במידה ויש חום, צינון, שעול או תסמיני שפעת יש להישאר בבידוד בבית, להתעדכן בהנחיות של משרד הבריאות ולפעול על פי הן, ולצור קשר עם הצוות הרפואי המטפל ו/או המוקד של הקופה המבטחת. במידה ויש חום גבוה עם שעול או קוצר נשימה יש לפנות למוקד מד״א 101 ולקבל הנחיות כיצד לפעול.
3. חולים בנגיף אמורים לשים מסכה להקטין פיזור הנגיף מהם לחלל (מטרתה העיקרית של המסכה היא להקטין פיזור הנגיף ממי שכבר חולה והדבקת אחרים). אין הוכחה כי חבישת מסכה על-ידי אדם שלא נדבק מגנה עליו/עליה בפני הידבקות. עם זאת, מאחר ואין נזק בלבישת מסכה אין גם מניעה מלשים אותה.
4. המלצתו האחרונה של משרד הבריאות הינה להימנע מהתקהלויות של מעל 10 אנשים בחלל אחד ולהשתדל לשמור על מרחק 2 מטר בין אדם לאדם, ככל שניתן. משרד הבריאות ממליץ גם להימנע מביקורים של מלווים בבתי חולים ובמוסדות לקשישים. יש לשים לב כי אין הנחיה לצמצם או להימנע מביקורי מטופלים בבתי חולים או במרפאות אם הביקור נדרש לטיפול השוטף, אך ניתן לשקול עם הרופא המטפל האם ניתן לדחות הביקור בלי לפגוע בטיפול ו/או לקבל הייעוץ הרפואי בדרך מקוונת של טלה-רפואה. בכל מקרה אין להגיע לביקור מרפאה בבית חולים במידה ויש תסמיני שפעת שעשויים להתאים לתסמיני קורונה. בכל מקרה מוטב לבוא לביקורי מרפאה/עירוי לבד ללא מלווים בלתי נחוצים.
5. למטופלים בתרופות מדכאות מערכת החיסון (תרופות ביולוגיות, אימורן, אזופי, פורינטול, מתוטרקסאט, או סטרואידים דרך הפה) המלצתו הקודמת של משרד הבריאות הייתה דומה לאלו שכעת חלות על כל האוכלוסייה. אין כעת המלצות ספיצפיציות למדוכאי חיסון, אך מפאת הסיכון המוגבר שלהם, עליהם להקפיד שבעתיים על קיום ההנחיות בדבר הקטנת מגעים והקפדה על היגיינה. עם זאת, יש לשים לב שאין הוראה להפסיק תרופות למחלת הקרוהן או הקוליטיס רק בגלל קיומה של מגפת הקורונה, וצריך להבין שהפסקת הטיפול בקרוהן או בקוליטיס מעלה הסיכון של החמרת מחלה פעילה או התלקחות מחלה שקטה שעשויים להוביל לסיבוכים משמעותיים.במאמר שפורסם בימים אלו בג׳ורנל היוקרתי Lancet מדווח על 318 חולי קרוהן וקוליטיס שמתגוררים בסין באזור מוקד התפרצות הקורונה בוואהן. על פי הדיווח אף לא אחד מחולים אלו נדבק בנגיף, אך מאידך כמה מהם סבלו בתקופה המדוברת מסיבוכים משמעותיים של מחלת המעי. נתונים אלו מדגישים את העובדה כי מחלת המעי בפני עצמה אינה גורם סיכון משמעותי להידבק. נתונים אלו וגם מדגישים כי הפסקת טיפול למחלה כרוכה כנראה בסיכון גבוה יותר מהתועלת אפילו במוקד התפרצות כגון וואהן בסין.בברכה,
   חברי ועד החוג למחלות מעי דלקתיות
   פר' שומרון בן-חורין, ד'ר הנית ינאי, פר אורי קופילוב וד'ר אריאלה שטרית
   וביעוץ פר' גילי רגב, מנהלת היחידה למניעת זיהומים, מרכז רפואי שיבא

---

הודעה מקואליציית הבריאות [12.3.2020]

בעקבות מגבלות ההתקהלות והמספר הגדול של האנשים הנמצאים בבידוד, חשוב שתכירו את כל השירותים הדיגיטליים והדרכים ליצירת קשר מהבית:

• הגשת תביעות אונליין: https://bit.ly/38PVhsk

אם יש לכם צורך להגיש תביעת, עשו זאת אונליין! זה יאפשר לנו לבדוק את התביעות מהר יותר.

---

הודעת החוג למחלות מעי דלקתי בהקשר לוירוס הקורונה [5.3.2020]

נגיף הקורונה הינו וירוס שהמידע לגביו עדיין נצבר. לפי הידוע עד כה הוירוס מתפשט בדרך של פיזור מדרכי נשימה. יתכן גם שיש הדבקה במגע דרך משטחים עליהם פוזר הוירוס אם כי הדבר לא ידוע בודאות. במרבית הנדבקים מדובר במחלה דומה לשפעת שחולפת מאליה. ממידע שהצטבר בעיקר מחולים בסין עולה כי חולים מבוגרים וקשישים וחולים עם מחלות רקע כגון סכרת, יתר לחץ דם או מחלות לב נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכי המחלה ואף למקרי מוות. לא ידוע עד כה על חולי קרוהן וקוליטיס שנדבקו בנגיף בסין או במדינות אחרות. אין גם מידע על חולים המקבלים תרופות מדכאות חיסון או תרופות ביולוגיות שנדבקו בוירוס. לכן, עדיין לא ידוע האם טיפולים מדכאי חיסון בחולי קרוהן וקוליטיס מעמידים אותם בסיכון גבוה יותר לעומת מי שלא מקבלים תרופות כאלו.

לפיכך, ולאחר התיעצות עם פרופ גילי רגב (מנהלת יחידת מניעת זיהומים בשיבא תל השומר ואחראית הטיפול בקורונה),  המלצות החוג למחלות מעי דלקתיות  הינן:

1. להימנע ממגע עם חולים במחלה דמוית שפעת או צינון.
2. להימנע ממגע עם אנשים ששבו בשבועיים אחרונים ממדינות שהוגדרו עלידי משרד הבריאות כמדינות בסיכון (ואשר אמורים ממילא להיות בבידוד)
3. לעקוב אחר המלצות משרד הבריאות לגבי נסיעות לחול כפי שמתפרסמות באמצעי התקשורת.
4. חולים בנגיף אמורים לשים מסכה להקטין פיזור הנגיף מהם לחלל  (מטרתה העיקרית של המסכה היא להקטין פיזור הנגיף ממי שכבר חולה והדבקת אחרים). אין הוכחה כי חבישת מסכה עלידי אדם שלא נדבק מגנה עליו/עליה בפני הידבקות. עם זאת, מאחר ואין נזק בלבישת מסכה אין גם מניעה מלשים אותה.
5. למטופלים בתרופות מדכאות מערכת החיסון (תרופות ביולוגיות, אימורן, אזופי, פורינטול, מתוטרקסאט, או סטרואידים דרך הפה) המלצתו האחרונה של משרד הבריאות היא להימנע מהתקהלויות וממגע עם אנשים ששבו מכל יעד בחו״ל או בעלי תסמינים או אנשים החשודים כחולים.

עם זאת, יש לשים לב שאין הוראה להפסיק תרופות למחלת הקרוהן או הקוליטיס רק בגלל קיומה של מגפת הקורונה, וצריך להבין שהפסקת הטיפול בקרוהן או בקוליטיס מעלה הסיכון של החמרת מחלה פעילה או התלקחות מחלה שקטה שעשויים להוביל לסיבוכים  משמעותיים .

בברכה,

חברי ועד החוג למחלות מעי דלקתיות

פר' שומרון בן-חורין, ד'ר הנית ינאי, פר אורי קופילוב וד'ר אריאלה שטרית
וביעוץ פר' גילי רגב, מנהלת היחידה למניעת זיהומים, מרכז רפואי שיבא

 

---

מידע נוסף על קורונה ומחלות מעי דלקתיות   [12.3.2020]

מאת המרכז הרפואי שערי צדק: פרופ' דן טרנר, ד"ר אורן לדר, ד"ר רפי לב ציון