יום א' 12.5 | 12:58
נושא הקנאביס הוא אחד מהנושאים התוססים כיום בישראל. השיח על צמח הקנאביס נפוץ במקומות רבים, החל מחדרי הסלון שלנו, דרך פורומים רבים ועד אתרי החדשות הגדולים ביותר בישראל. המורכבות של הנושא הינה רבה, הדעות התומכות והמתנגדות רועמות באותה עוצמה. על אף ריבוי הדעות בנושא, תחום הקנאביס הרפואי סוחף אחריו בעוצמה יותר ויותר תומכים נלהבים, הן מטופלים והן אנשי מקצוע רפואיים, וכיום מתחילות להצטבר יותר ויותר עדויות והוכחות מדעיות ליעילותו הרפואית של הקנאביס, עם מחקרים רשמיים בכל העולם במספר נרחב של מחלות עם תסמינים קליניים קשים וקלים.
הקנאביס הרפואי בהקשר של מחלות מעי דלקתיות נמצא כיום במקום מעט לוט בערפל – מורגש שיש אופק, אך קשה לראותו מבעד לעננת הדיס אינפורמציה. מחד אין מחקרים רבים בנושא והידע המקצועי נמצא בחיתוליו, יחסית, לעומת מחלות אחרות, ובודדים כיום החוקרים בעולם שמתעסקים בנושא בצורה מעמיקה. מאידך יש חולים רבים אשר מעידים כי שימוש בקנאביס, על צורות התצרוכת השונות שלו, עוזר בריכוך התסמינים במחלות הקרוהן והקוליטיס, ואף משפר את איכות החיים, לפעמים בצורה דרסטית.
על מנת לעשות מעט סדר בנושא, נפגשנו עם ד”ר תמנע נפתלי, מומחית לגסטרואנטרולוגיה וסגנית מנהל המכון במרכז הרפואי “מאיר” בכפר סבא ואחת החוקרות המובילות בעולם בנושא הקנאביס ומחלות מעי דלקתיות. ישבנו איתה לראיון קצר ושמענו על המחקרים שעשתה, על המתרחש בנושא ברמה העולמית וגישתה לטיפול בקנאביס במחלות הקרוהן והקוליטיס הכיבית.
ד”ר נפתלי, המחקרים שביצעת בנושא יעילות הקנאביס לטיפול במחלות מעי דלקתיות זכו להכרה בכל העולם. ספרי לנו איך הכל התחיל?
“הגעתי לקנאביס דרך המטופלים שלי, שסיפרו לי שהוא מאוד עוזר להם. היתה לי מטופלת שהייתה חוזרת אלי שוב ושוב עם מחלה דלקתית, אחרי שניסתה מגוון של טיפולים תרופתיים. בשלב מסויים היא נעלמה לשנה שלמה. אחרי שנה היא חזרה ושאלתי אותה היכן הייתה. היא סיפרה לי שלקחה קנאביס וזה גרם לה להרגיש מצויין. הדבר גירה את סקרנותי”
המטופלים שדיווחו לך על שימוש בקנאביס השתמשו על דעת עצמם או שטופלו באופן פורמלי דרך משרד הבריאות?
“באופן עצמאי וגם באופן פורמלי. אנשים ניסו לקחת את הקנאביס כמזור לקרוהן ודיווחו שזה עוזר להם. מאוד סיקרן אותי לבדוק באופן מדעי אם זה נכון או לא נכון. חיפשתי בספרות הרפואית לראות אם יש מחקרים בנושא ולצערי לא מצאתי כלום”
מה היו הממצאים של אותם מחקרים שביצעת?
“המחקר הראשון כלל ראיונות עם 30 מטופלים, מעין סקירה, צילום תמונת המצב כיום אצל החולים. מאוד התרשמתי מכך שכולם תיארו שיפור תפקודי מאוד מרשים. לא ברמה הקלינית של התסמינים (אלה לא היו חולים אשר אני עקבתי אחרי מצב מחלתם), אלא יותר ברמת התחושה היומיומית והפעילות של המחלה. זה היה מספיק מרשים כדי שאגיד שמעניין לבדוק את הדבר בצורה מבוקרת יותר.
אז המשכתי למחקר נוסף, מחקר מבוקר, שבו חלק מהמטופלים קיבלו קנאביס פעיל וחלק קיבלו פלצבו (תרופת דמה) בעישון. מדדנו את רמת הפעילות של המחלה וראינו שאכן במטופלים עם קנאביס ישנה הטבה במדדי המחקר, גם ברמת הפעילות היומיומית וגם אצל חלקם בתסמינים הפיזיולוגיים כגון אפטות במעי”.
לפני שנדבר על המנגנון הפיזיולוגי שדרכו קנאביס משפיע על החולים, האם את חושבת שההשפעה המנטלית של קנאביס, הנינוחות והאופוריה הזאת, עוזרת ומקלה על החולים?
“אני לא יודעת להגיד, יתכן. אני מסתכלת על החולים ואומרת, אנחנו רואים אנשים שלוקחים קנאביס מרגישים יותר טוב באופן מובהק. יש להם פחות יציאות, פחות כאבי בטן, תיאבון יותר טוב, ובאופן כללי סובלים פחות מהמחלה. מצד שני, כשאני בודקת מדדים אובייקטיבים של פעילות המחלה, שהם אינם ההרגשה של החולה, כגון CRP, ספירת דם, נוכחות קלפרוטקטין והמראה הפנימי של המעי בבדיקות אנדוסקופיות, איננו רואים הבדל בין המשתמשים בקנאביס לאלה שאינם משתמשים. זה אחד הדברים שגרמו לי למפח נפש במחקר כי קיוויתי למצוא הבדל ובסופו של דבר לא מצאתי הבדל. אנשים מרגישים יותר טוב, אבל המחלה, על כל המדדים האובייקטיבים שלה, ממשיכה להתנהג אותו דבר. אני לא רואה הבדל בעיקר בקרוהן. בקוליטיס כיבית נראה הבדל גבולי כלשהו. אבל יכול להיות שהממצאים הם בגלל גודל קבוצת המחקר ואם היינו בוחנים יותר חולים אז אולי היה ניתן לראות הבדל”.
עד כמה הקנאביס מקל על החולים? האם עד כדי כך שהם לא מרגישים שהם חולים ?
כן, ניתן לומר כך. יש חולים שהקנאביס משפיע עליהם כך שהם מרגישים שהם אינם חולים… כשחולה מרגיש יותר טוב זה מצויין, אנחנו שמחים שהמטופלים שלנו מרגישים יותר טוב, אבל כצוות רפואי אנו שואפים ליותר. אנו שואפים להגיע למצב שבו לא תהיה לחולים דלקת כלל. שהמעי יהיה בריא”.
האם הדבר אפשרי במחלות אוטואימוניות (בהן יש שיבוש במערכת החיסון) כגון קרוהן וקוליטיס כיבית?
“לעיתים מערכת החיסון ננעלת על איזו מטרה ואין לנו באמת דרך לגרום לה לשכוח את המטרה. יש לה זיכרון ואת זה אנחנו לא יכולים להפוך (רק בתהליכים מאוד אגרסיביים כגון החלפת מח עצם לחולי סרטן לוקמיה). נכון שאינני יכולה להבריא את מערכת החיסון, אבל אני כן יכולה לגרום למערכת החיסון להיות מרוסנת בדרגה כזאת שהיא לא תתקיף יותר, שהיא תהיה שקטה.
אבל בטיפול כזה אנו מחלישים את מערכת החיסון ובעצם גורמים לכך שהגוף יהיה פגיע יותר
“הגוף אכן הופך לקצת יותר פגיע, אבל בבחירה בין זה לבין שתהיה מחלה דלקתית קשה, ובין זה שיהיה לך מעי בריא, ולא תשלשל, ולא תכאב לך הבטן לבין הסיכון המסויים ש תחטוף יותר בקלות זיהומים, מערכת חיסונית מוחלשת עדיין שווה את המחיר”
מחלות מעי דלקתיות הן מחלות שמושפעות מאוד מהמצב הנפשי, ולחץ נפשי מתגבר יוצר החמרה מתגברת.
“נכון, לא חושבת שמי שמכיר את המחלה יפקפק בזה שהיא מושפעת ממצב נפשי. אבל לא רק. סטרס יש לכולנו, ולא כולנו חולים בקרוהן. יש גם אלמנטים גנטיים וסביבתיים שמשפיעים על התפרצות המחלה. צריך קודם כל שתהיה הנטייה הגנטית. יש גם עניין של סביבה, וע”פ מחקרים מי שחי בסביבה נקייה ויותר היגיינית יש לו סיכוי גבוה יותר לחלות בקרוהן”
זה קצת אבסורד, לא?
” זה לא אבסורדי. הרעיון הוא שאם אדם חי בסביבה פחות נקייה, הוא מפעיל יותר את מערכת החיסון שלו. אדם שנחשף ליותר זיהומים בילדותו, יפתח פחות מחלות אוטואימוניות. לא רק קרוהן וקוליטיס כיבית אלא גם אסטמה לדוגמא. צריך שמערכת החיסון תהיה פעילה במידה מסויימת, כדי לשמור על כיוון. ועל כל זה כמובן גם עניין הסטרס”
הקנאביס ידוע כמרגיע ומשחרר אך עם זאת יכול לגרום להדחקה של דברים, האם הוא יכול להקל במישור הזה של הסטרס בהקשר של המחלה?
“שוב, אם הייתי נותנת למטופל קנאביס ורואה שהתסמינים של המחלה השתפרו, לא בהכרח שהמחלה נעלמה, אלא פחות דלקת, פחות פצעים, פחות דימום אבל אני לא רואה את זה. החולה אמנם אומר שהוא מרגיש יותר טוב אבל המעי שלו עדיין חולה. הסטרס הוא לא הכל”
יכול להיות שקנאביס בעצם עובד יותר גם כמאלחש כאב?
“הקנאביס ידוע כטוב לכאבים, ויש לו גם תכונה שהוא מאט את מערכת העיכול. הוא גורם לכך שהיא תספוג יותר נוזלים ותזוז יותר לאט. מכאן ניתן להבין למה הקנאביס גורם לפחות שלשולים”
קנאביס גם גורם ליותר תיאבון, אתה מאוד רוצה לאכול אחרי שאתה נוטל קנאביס
“זהו דבר טוב שאדם מקבל תיאבון ורוצה לאכול. זוהי תוצאה חיובית כי אנחנו רואים הרבה חולים שאין להם תיאבון כלל, גם בגלל שכואב להם לאכול, וגם המצב הדלקתי הכרוני מוציא את החשק לאכול, כמו בשפעת או דלקת ריאות. המחלה גורמת גם לסוג של התנייה לאוכל, החולה יודע שאם יאכל אז תכאב לו הבטן, והוא מעדיף שלא לאכול”.
ועם זאת, למרות השיפור במצב הרוח ובמצב התיאבון, במדדים הקליניים של המחלה לא רואים שיפור בזכות הקנאביס
“נכון, במחקרים שערכתי נמצא שאין הבדל בין קבוצת הקנאביס לקבוצת הפלצבו. בניסוי אחד שבו המטופלים קיבלו קנאביס בעישון, הפלצבו היה מורכב מעלים שמיצו מהם את כל החומר הפעיל, נשאר רק הטעם. בניסוי השני המטופלים קיבלו שמן קנאביס, הפלצבו היה סתם שמן זית עם כלורופיל. לא נראה הבדל מבחינת פעילות הדלקת בין קבוצות הניסוי, אבל המטופלים בקנאביס הרגישו טוב יותר”.
במחלה מהסוג הזה להרגיש יותר טוב זה חשוב, לא?
“תלוי מהן האופציות. אם יש תרופה שאני יכולה לתת לחולה ולהגיד לו “קח את התרופה הזאת, והדלקת תעבור לך, המעי שלך יראה בריא” או שאתן לו תרופה שתגרום לכך שירגיש יותר טוב אבל אבל המעי שלו יהיה חולה כמו קודם”.
תופעות הלוואי של התרופות יכולות להיות לפעמים קשות
“תופעות הלוואי מתרחשות באחוזים מאוד נמוכים, 10%-5% מהחולים.. אם חולה חווה תופעת לוואי, הוא לא יכול לקבל את התרופה. לרוב החולים אין תופעות לוואי. יש תרופות שמשפרות את מצב המחלה ברמה מצויינת וזה שווה את זה. . הטיפולים התרופתיים אינם קשים ואין להם הרבה תופעות לוואי. הטרחה בנטילת תרופות היא יותר מהבחינה הטכנית, צריך ללכת לקנות, ללמוד להזריק לעצמך או ללכת למקום שנותנים בו עירויים ולשבת שם חצי יום ולקבל עירוי.
לאיזו קבוצת חולים, יתאים הטיפול בקנאביס?
“אני נותנת קנאביס לחולים הקשים יותר, כי החולים הקלים יכולים לקבל טיפול תרופתי שיסייע להם מאוד . אני ממשילה את הדבר למישהו ששבר את היד. טיפול אחד יהיה לשים את היד שלו בסד ולתת לו משהו נגד כאבים, אבל היד נשארת שבורה. טיפול שני יהיה לעשות ניתוח או לשים גבס ולתקן את השבר ואז היד לא תכאב, והוא לא יצטרך לקחת משהו נגד כאבים. מה מהשניים עדיף? אם יש לי תרופה שאני יודעת שיכולה למנוע דלקת במעי, אני אנסה אותה קודם. אם אני אראה שזה נכשל ולא עזר, והחולה לא מגיב לתרופה ולמרות התרופה הדלקת במעי עדיין ניכרת, אגיד לו שיקח משהו כמו קנאביס כדי שלפחות לא יסבול. משהו שיסייע מבחינת הכאבים, יפחית את השלשולים, ויתן הרגשה כללית יותר טובה. ולכן אני שומרת את הקנאביס לחולים יותר קשים שהטיפול התרופתי לא עוזר להם.אם הטיפול התרופתי עזר לא צריך קנאביס. הטיפול בקנאביס הוא כמו פלסטר על הפצע”.
מה יהיה בעתיד?
“אני מאוד אשמח אם אמצא עוד תרופה למחלת הקרוהן. מחקרי מעבדה הראו שקנאביס עושה משהו לדלקת, ויכול להיות שאנו צריכים למצוא את הקומבינציה הנכונה, את הריכוז הנכון, את העוצמה הנכונה, את הצירוף הנכון של החומרים הפעילים בקנאביס,וגם את הזמן הנכון לתת”
זאת אומרת בהקשר של קנאביס ומחלות מעי דלקתיות יש עוד דרך לעשות ויש עוד מה לבדוק
“כן, עוד אין לנו תשובות לכל השאלות”
האם המדינה נותנת לגיטימציה לבצע מחקרים בנושא?
“מדינת ישראל מאפשרת לחקור בנושא. בארצות הברית אי אפשר לעשות מחקר בקנאביס כלל. הם מאפשרים לחלק קנאביס להמונים, אבל לחקור אין אישור. כמו בכל מחקר יש לעבור ועדות אתיקה, משרד הבריאות, לוודא שהמחקר לא עושה נזק לחולים. הקושי בביצוע המחקר הוא במשאבים וכוח אדם לעומת, לדוגמא, תרופות של חברות גדולות שלהן יש הרבה משאבים לבצע מחקר גדול ומקיף. אני חוקרת את העניין כבר 10 שנים ואף אחד לא עמד בדרכי, אף אחד לא הפריע לי. לצערי אני לא חברת תרופות גדולה ואין לי מיליוני דולרים להריץ מחקר גדול.
אז איך אפשר לבצע מחקר יותר מעמיק הלאה?
“לקחת 1000 חולים ולתת ל-100 סוג א’, ול-100 אחרים סוג ב’ וכך הלאה. מדובר במחקר ענק שמאוד קשה לבצע ודורש המון מימון. קל יותר לקחת כל מיני סוגי קנאביס ולבדוק אותם במעבדה. למצוא מודל מעבדה, כלומר תרבית תאים חולים שנגדל במעבדה, ולנסות עליה את סוגי הקנאביס השונים. הדבר יאפשר ללמוד מה הזן המוצלח ביותר לטיפול בדלקת ומשם אפשר להמשיך לניסוי קליני בבני אדם. בימים אלה אני עובדת על יצירת תרבית תאים חולים מביופסיה (דגימה) מחולים. אנו מגדלים את התאים ובודקים עליהם סוגי קנאביס שונים, ורואים איזה סוג משפיע לטובה על הביופסיה. את הסוג הזה נמשיך לחקור
האם יש מי שיממן מחקר כזה?
” קנאביס הוא צמח ואי אפשר לרשום עליו פטנט. קשה מאוד להחזיר את ההשקעה במחקר בקנאביס בניגוד לתרופות מסחריות לדוגמא. רוב המחקר הרפואי היום מבוצע על ידי חברות התרופות והן משקיעות בו כסף ורוצות לקבל אותו בחזרה, וזה מובן לגמרי. בקנאביס הדבר שונה, את המחקר צריכים לממן גופי מחקר ממשלתיים או גופים ציבוריים שהם לא למטרות רווח.
ומה לסיכום?
“אני חושבת שבמדיות השונות קנאביס מוצג כתרופת פלא שתפתור את כל המחלות, ובתוכן גם את מחלות המעי הדלקתיות. החולים צריכים להביא בחשבון שאין דבר כזה ברפואה. שום דבר לא בהכרח עוזר לכולם. חשוב להוסיף שכל תרופה שעושה משהו, יכולה לעשות גם משהו שלא חשבנו שהיא תעשה, וקנאביס הוא בהחלט בכלל הזה. הקנאביס עשוי לגרום להדחקה ולאופוריה, ובנוסף הוא יכול לגרום להתמכרות,לחרדה ולתופעות נוספות. מטריד אותי לראות חולים שיכולים לקחת תרופות שישפרו את מצב מחלתם באופן משמעותי ובגלל פחד מהתרופות וסיבות אחרות הם נוטלים קנאביס ולא מבינים שבעצם לא פתרו את הבעיה אלא רק מטאטאים אותה מתחת לשטיח”