העמותה לתמיכה בחולי קרוהן
וקוליטיס כיבית בישראל

בדיקת קלפרוקטין ביתית באפליקציה!

מכון הגסטרו בבית חולים שיבא משיק שירות חדש וחדשני, בדיקה ביתית למדד דלקת בצואה, קלפרוטקטין, באמצעות אפליקציה במכשיר הנייד.

הבדיקה מספקת תוצאה מידית המשודרת ישירות אלייך ולרופא המטפל ומבוצעת בנוחיות בביתך תוך ליווי צמוד ותמיכה טכנית!

צור/י קשר עוד היום

עם ד”ר בלה אונגר וגב’ לימור זלינגר במכון גסטרו שיבא

לקבלת פרטים נוספים

טלפון: 03-5307072

E-MAIL: calprotectin@sheba.health.gov.il

פרוייקט מיוחד לחולי קוליטיס כיבית

פרוייקט POETIC לחולי קוליטיס כיבית

פרוייקט “POETIC” הינו פרוייקט מעקב מיוחד, המספק למתמודדים עם קוליטיס כיבית המטופלים בהומירה בדיקות שוטפות (רמות תרופה, נוגדנים בדם וקלפרוטקטין) בביקורי בית, כאשר תוצאות הבדיקות מועברות באופן שוטף לרופא המטפל ולמטופל. הפרוייקט מאפשר מעקב ברמה גבוהה, ובנוחות רבה, בלי שהמטופל יצטרך לצאת מהבית.

הטיפול במחלה ממשיך כרגיל ע”י הרופא והצוות המטפל.

מידע ואופן ההרשמה:

  • מיועד לחולים אשר עומדים להתחיל טיפול ב-Humira ומעוניינים במעקב אחר רמות תרופה ונוגדנים בדם וכן בדיקת קלפרוטקטין בצואה בטכנולוגיה חדישה (על ידי אפליקציה מהבית).
  • תוכנית המעקב מתחילה עם תחילת הטיפול (לפני הפעם השניה של הזרקת הומירה), ואינה רלוונטית למטופלים שכבר מקבלים את התרופה.
  • תוצאות הבדיקות יועברו באופן שוטף לרופא המטפל ומטופל לשם מעקב. 

ריכוז הפרוייקט:

ד”ר בלה אונגר (תל השומר)  bellageyshis@gmail.com

לימור זלינגר  (תל השומר)  limor.selinger@sheba.health.gov.il

לקבלת פרטים נוספים ניתן להשאיר את מספר הטלפון שלכם באחד המיילים, או לחילופין למלא את פרטיכם בטופס הבא ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם.

דרושים/ות מתנדבים/ות למחקר רפואי בנושא: השפעת תוסף מיקוביוטיקה

מתנדבים למחקר: השפעת תוסף מיקוביוטיקה על סימפטומים גסטרואינטסטינאליים של חולי מחלות מעי דלקתיות

דרושים/ות מתנדבים/ות למחקר רפואי שמטרתו לבדוק השפעת תוסף פטריות מרפא על תסמיני מחלות מעי דלקתיות.

אוכלוסיית המחקר:

חולי קרוהן או קוליטיס בגילאי 80-18 ,המטופלים בתרופות קבועות מזה 3 חודשים אך ממשיכים לסבול מתסמיני המחלה

לפרטים נוספים והרשמה

פרוייקט מיוחד לחולי קוליטיס כיבית

פרוייקט POETIC לחולי קוליטיס כיבית

פרוייקט “POETIC” הינו פרוייקט מעקב מיוחד, המספק למתמודדים עם קוליטיס כיבית המטופלים בהומירה בדיקות שוטפות (רמות תרופה, נוגדנים בדם וקלפרוטקטין) בביקורי בית, כאשר תוצאות הבדיקות מועברות באופן שוטף לרופא המטפל ולמטופל. הפרוייקט מאפשר מעקב ברמה גבוהה, ובנוחות רבה, בלי שהמטופל יצטרך לצאת מהבית.

הטיפול במחלה ממשיך כרגיל ע”י הרופא והצוות המטפל.

מידע ואופן ההרשמה:

  • מיועד לחולים אשר עומדים להתחיל טיפול ב-Humira ומעוניינים במעקב אחר רמות תרופה ונוגדנים בדם וכן בדיקת קלפרוטקטין בצואה בטכנולוגיה חדישה (על ידי אפליקציה מהבית).
  • תוכנית המעקב מתחילה עם תחילת הטיפול (לפני הפעם השניה של הזרקת הומירה), ואינה רלוונטית למטופלים שכבר מקבלים את התרופה.
  • תוצאות הבדיקות יועברו באופן שוטף לרופא המטפל ומטופל לשם מעקב. 

ריכוז הפרוייקט:

ד”ר בלה אונגר (תל השומר)  bellageyshis@gmail.com

לימור זלינגר  (תל השומר)  limor.selinger@sheba.health.gov.il

לקבלת פרטים נוספים ניתן להשאיר את מספר הטלפון שלכם באחד המיילים, או לחילופין למלא את פרטיכם בטופס הבא ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם.

מחקר קליני להערכת היעילות והבטיחות של תרופת מחקר במטופלים עם קוליטיס

מאת: דר’ בתיה וייס, מנהלת היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, בי”ח אדמונד ולילי ספרא לילידם, תל-השומר

חשיבותם של חיידקי המעי לבריאות האם ידועה זה מכבר. במערכת העיכול קיימים פי 10 חיידקים מאשר תאים בגוף. לחיידקים תפקידים רבים: שמירה מפני התיישבות חיידקים מחוללי מחלות, שמירה על שלמות המעי, ויסות של מערכת החיסון. מהבנה זו נבעה המחשבה על טיפול במחלות בעזרת העברת צואה מאדם בריא למעי של אדם חולה, טיפול שדווח כבר בסין העתיקה במאה ה 16.

ברפואה המודרנית החלו ניסיונות בהשתלת צואה למצבי מחלה שונים מאמצע המאה ה 20. הטיפול בוצע לטיפול בחיידק Clostridium dificille , להשמנה, סכרת, מחלות מעי דלקתיות, כבד שומני ועוד. היעילות של השתלות צואה בחולים עם זיהום חוזר ובחיידק קלוסטרידיום דיפיצילה הוכחה במחקרים מבוקרים רבים. לגבי יתר ההתוויות המחקרים פחות יסודיים.

במחלות מעי דלקתיות בוצעו מספר מחקרים בהשתלת צואה הן במחלת קרוהן והן בקוליטיס כיבית, במבוגרים ובילדים. רב המחקרים אינם מבוקרים וכוללים תיאור של התוצאות בסדרות של חולים. נמצא כי השתלת הצואה היא פרוצדורה בטוחה, עם מיעוט תופעות לוואי, אך יעילותה משתנה בין מחקר למחקר בין 20-60% תגובה לטיפול, עם משך מעקב קצר. במחקר מבוקר שהוצג השנה בכנס ECCO נעשתה השתלת צואה בחולים עם קוליטיס כיבית- כאשר קבוצה אחת קבלה צואה מתורם וקבוצה שניה- השתלה של צואה עצמית , כבקורת. לא נמצא הבדל ביעילות בין שתי הקבוצות, כלומר, לא הוכחה יעילות לטיפול.

השתלת צואה מתבצעת מתורם בריא אשר עבר סקירה של בדיקות דם וצואה לוודא כי אינו נושא מחלות זיהומיות. הצואה נמהלת , מסוננת ומועברת ישירות למטופל או מוקפאת במינוס 800c עד להשתלה. ניתן להעביר את הצואה למטופל במספר דרכים- דרך זונדה לקיבה או לתריסריון, בעזרת חוקן או בזמן קולונוסקופיה. תופעות הלוואי שתוארו כוללות אי נוחות בטנית, גזים ועצירות. בהשתלת צואה דרך זונדה לקיבה יתכן חום הנמשך עד 48 שעות.

לסיכום- אין עדיין עדות מספקת ליעילות של השתלת צואה במחלות מעי דלקתיות. טיפול זה ניתן כיום במסגרת מחקרים קליניים, אשר יתרמו להבהרת הנושא. קיימות שאלות פתוחות כגון: דרך המתן הרצויה, התדירות הדרושה לביצוע הטיפול, והאם ניתן לבודד מהצואה חיידקים ספציפיים אשר יתנו תוצאה מיטבית. דרושים מחקרים מבוקרים עם מספר משתתפים גדול יותר מהקיים כיום, הן בקרוהן והן בקוליטיס, כדי לבחון את יעילות הטיפול לאורך זמן.

בעתיד הקרוב נראה ודאי התקדמות בתשובות לשאלות אלה וכן בדרך הטיפול, כאשר קפסולות המכילות צואה מוקפאת יחליפו את השתלת הצואה בדרך פולשנית.

השתלת צואה כטיפול במחלות מעי דלקתיות / דר’ בתיה וייס

מאת: דר’ בתיה וייס, מנהלת היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, בי”ח אדמונד ולילי ספרא לילידם, תל-השומר

חשיבותם של חיידקי המעי לבריאות האם ידועה זה מכבר. במערכת העיכול קיימים פי 10 חיידקים מאשר תאים בגוף. לחיידקים תפקידים רבים: שמירה מפני התיישבות חיידקים מחוללי מחלות, שמירה על שלמות המעי, ויסות של מערכת החיסון. מהבנה זו נבעה המחשבה על טיפול במחלות בעזרת העברת צואה מאדם בריא למעי של אדם חולה, טיפול שדווח כבר בסין העתיקה במאה ה 16.

ברפואה המודרנית החלו ניסיונות בהשתלת צואה למצבי מחלה שונים מאמצע המאה ה 20. הטיפול בוצע לטיפול בחיידק Clostridium dificille , להשמנה, סכרת, מחלות מעי דלקתיות, כבד שומני ועוד. היעילות של השתלות צואה בחולים עם זיהום חוזר ובחיידק קלוסטרידיום דיפיצילה הוכחה במחקרים מבוקרים רבים. לגבי יתר ההתוויות המחקרים פחות יסודיים.

במחלות מעי דלקתיות בוצעו מספר מחקרים בהשתלת צואה הן במחלת קרוהן והן בקוליטיס כיבית, במבוגרים ובילדים. רב המחקרים אינם מבוקרים וכוללים תיאור של התוצאות בסדרות של חולים. נמצא כי השתלת הצואה היא פרוצדורה בטוחה, עם מיעוט תופעות לוואי, אך יעילותה משתנה בין מחקר למחקר בין 20-60% תגובה לטיפול, עם משך מעקב קצר. במחקר מבוקר שהוצג השנה בכנס ECCO נעשתה השתלת צואה בחולים עם קוליטיס כיבית- כאשר קבוצה אחת קבלה צואה מתורם וקבוצה שניה- השתלה של צואה עצמית , כבקורת. לא נמצא הבדל ביעילות בין שתי הקבוצות, כלומר, לא הוכחה יעילות לטיפול.

השתלת צואה מתבצעת מתורם בריא אשר עבר סקירה של בדיקות דם וצואה לוודא כי אינו נושא מחלות זיהומיות. הצואה נמהלת , מסוננת ומועברת ישירות למטופל או מוקפאת במינוס 800c עד להשתלה. ניתן להעביר את הצואה למטופל במספר דרכים- דרך זונדה לקיבה או לתריסריון, בעזרת חוקן או בזמן קולונוסקופיה. תופעות הלוואי שתוארו כוללות אי נוחות בטנית, גזים ועצירות. בהשתלת צואה דרך זונדה לקיבה יתכן חום הנמשך עד 48 שעות.

לסיכום- אין עדיין עדות מספקת ליעילות של השתלת צואה במחלות מעי דלקתיות. טיפול זה ניתן כיום במסגרת מחקרים קליניים, אשר יתרמו להבהרת הנושא. קיימות שאלות פתוחות כגון: דרך המתן הרצויה, התדירות הדרושה לביצוע הטיפול, והאם ניתן לבודד מהצואה חיידקים ספציפיים אשר יתנו תוצאה מיטבית. דרושים מחקרים מבוקרים עם מספר משתתפים גדול יותר מהקיים כיום, הן בקרוהן והן בקוליטיס, כדי לבחון את יעילות הטיפול לאורך זמן.

בעתיד הקרוב נראה ודאי התקדמות בתשובות לשאלות אלה וכן בדרך הטיפול, כאשר קפסולות המכילות צואה מוקפאת יחליפו את השתלת הצואה בדרך פולשנית.

מחקר חדש בתחום היצרויות של המעי במחלת קרוהן

לאחרונה פורסם ב IBD-NEWS-TODAY ניסוי של צוות חוקרים מקליפורניה שמצא כי חלבון מסוים יכול לגרום לתהליך הפיך של הפיברוזיס (התעבות והצטלקות עקב גדילה של רקמות) הנוצרת במעי בקרב חולים במחלת קרוהן. ידוע כי חולים רבים במחלת קרוהן יעברו במהלך חייהם ניתוח עקב פיברוזיס של המעי. לאחרונה, מחקרים מצאו כי טיפולים ביולוגיים מסויימים (עם anti-TNFα) עשויים לעזור בהפחתת הדלקת אך לא מסוגלים להביא להפיכות התופעה.

החומרים שנחקרו בניסוי הנוכחי מכונים Cathelicidin ((LL-37, אלו חלבונים עם תכונות אנטי-דלקתיות. LL- 37ידוע גם כחומר שיכול לדכא סינתיזה של קולגן (שהוא חלק מהתהליך הפיברוטי).החוקרים בחנו האם cathelicidinיכול למנוע את סינתזת הקולגן והפיברוזיס במחלה. הם ביצעו את הניסוי על עכברים שהותאמו לשמש כמודל למחלת קרוהן עם פיברוזיס במעי. החוקרים ציינו כי החלבוןcathelicidinשניתן לעכברים הפחית את איבוד המשקל האופייני למחלה וכמו כן היה מסוגל להפחית את הייצור של ציטוקינים פרו- דלקתיים. בנוסף החוקרים ציינו כיcathelicidin היה מסוגל להפחית את הייצור של mRNAשמפעיל סינתיזה של קולגן (שיוצר את הפיברוזיס).מנהל המחקר אמר לעיתונות כי ממצאים אלה עשויים להוביל לגישות טיפוליות חדשניות במחלת קרוהן. העורך הראשי של העיתון בו פורסם המחקר אמר כי המנגנון המדויק שבו cathelicidinיכול לשמש כמרפא ומעכב של פיברוזיס במעי החולים יחקר עוד בעתיד, יחד עם זאת ההתקדמות שתוארה במחקר זה עשויה לרמוז על האפשרות למניעת היצרויות חוזרות ואולי מניעת ניתוחים עתידיים בחולים במחלת קרוהן.

סיכמה: גלית הירש- יחזקאל

מתוך המאמר:

Antifibrogenic Effects of the Antimicrobial Peptide Cathelicidin in Murine Colitis-Associated Fibrosis

Yoo JH, Cellular and Molecular Gastroenterology and Hepatology 2015

שימוש בכורכומין לחולי קוליטיס כיבית

מצורף תקציר של תוצאות הביניים של מחקר כורכומין שנערך במרכז הרפואי שיבא , ובדק חולי קוליטיס כיבית.

הרעיון שעומד מאחורי המחקר הוא ליצור “אופטימיזציה של טיפול קו ראשון” לחולים עם קוליטיס כיבית.  תרכובת הכורכומין שנבדקה במחקר הינה תרכובת ייחודית אשר הותאמה ספיציפית לטיפול ב-IBD.

לקריאת תקציר המחקר, לחץ כאן

איך אתם יכולים לעמותה?