תזונה נכונה לחולי IBD

מתחם תזונה זה הופק במיוחד עבורכם, החולים במחלת מעי דלקתיות מסוג קרוהן או קוליטיס כיבית ובני משפחותיכם, מטעם העמותה. מטרת העמוד הינה להעלות מודעות בקרב המטופלים את חשיבות ההמלצות התזונתיות, במיוחד בכל הקשור לתפריט היומיומי וצריכת מזון רפואי העשויים להשפיע על תסמיני המחלה והתהליך הדלקתי, הכל בהתאם להמלצת הרופא המטפל והדיאטנית, בכל מקרה לגופו.

תזונה נכונה לחולי IBD2019-05-31T14:33:38+00:00

תזונה נכונה לחולי IBD

העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית מתמקדת במתן תמיכה, קידום זכויות, עידוד המחקר בתחום המחלות ובהפצת מידע מהימן לחולים. מתחם תזונה זה הופק במיוחד עבורכם, החולים במחלת מעי דלקתית מסוג קרוהן או קוליטיס כיבית ובני משפחותיכם, מטעם העמותה.

אנו רואים חשיבות רבה בהנגשת המידע בנושא מתוך ההבנה והלימוד של ממצאי מחקרים אחרונים המצביעים על כך שיש קשר בין מחלות מעי דלקתיות ותזונה, ושהתאמה תזונתית נמצאה יעילה במקרים רבים בהפחתת הדלקת ומהווה מרכיב חשוב בטיפול הכוללני.

מטרת המתחם הינה להעלות מודעות בקרב המטופלים בדבר חשיבות ההמלצות התזונתיות, במיוחד בכל הקשור לתפריט היומיומי וצריכת מזונות ומזון רפואי העשויים להשפיע על תסמיני המחלה והתהליך הדלקתי, הכל בהתאם להמלצת הרופא המטפל והדיאטנית, בכל מקרה לגופו. אנו תקווה שתמצאו עניין ותועלת במתחם תזונה זה וכי יסייע בידכם בשיפור איכות החיים.

בברכת בריאות טובה, עו”ד אייל צור, יו”ר העמותה.

המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי, בכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא המטפל והצוות הרפואי.

שירות לציבור – מוגש בחסות

תזונה במחלות מעי דלקתיות

תזונה במחלות מעי דלקתיות

Link to Page

תזונה בתקופת התלקחות

תזונה בתקופת התלקחות

Link to Page

תזונה בהפוגה

תזונה בהפוגה

Link to Page

תזונה לפני ואחרי ניתוחים

תזונה לפני ואחרי ניתוחים

Link to Page

השמנה בחולי מחלות מעי דלקתיות

השמנה בחולי מחלות מעי דלקתיות

Link to Page

מעי רגיש ואי סבילות

מעי רגיש ואי סבילות

Link to Page

חסרים תזונתיים

חסרים תזונתיים

Link to Page

הריון

הריון

Link to Page

מניעת מחלות מעי דלקתיות בקרב האוכלוסייה הכללית ובני המשפחה

מניעת מחלות מעי דלקתיות בקרב האוכלוסייה הכללית ובני המשפחה

Link to Page

תזונה במחלות מעי דלקתיות

שכיחות מחלות מעי דלקתיות (מחלות קרוהן וקוליטיס כיבית) נמצאת במגמת עלייה בשנים האחרונות בעולם המערבי וגם במדינות מתפתחות המסגלות לעצמן אורח חיים מערבי. בישראל, שכיחות מחלות המעי הדלקתיות היא מן הגבוהות בעולם ועומדת על כ-0.5% מהאוכלוסייה.

אורח החיים המערבי כולל מרכיבים רבים כגון: סניטציה והיגיינה, שימוש מוגבר באנטיביוטיקה ולחץ נפשי. אחד הגורמים החשובים באורח החיים המערבי הוא השינוי התזונתי שחל בעקבות המהפכה התעשייתית. שינוי זה גרם לכך שהתזונה שלנו היום יותר מתועשת ומעובדת. אנו צורכים תזונה דלה בירקות ופירות ועשירה בשומן, סוכר ורכיבים רבים המוספים למזון התעשייתי על מנת לשנות את מרקמו או להאריך את חיי המדף כגון חומרים מתחלבים ומשמרים.

ישנם מספר מנגנונים בהם רכיבי מזון עשויים להשפיע כגון:

  • השפעה על חדירות המעי ומערכת החיסון – דופן המעי משמשת כחיץ בין חלל המעי לגוף ובמצב תקין ישנה תגובה חיסונית תקינה כלפי רכיבים בחלל המעי כגון חלקי דופן של חיידקים ופטריות. במחלות מעי דלקתיות ישנה פגיעה בדופן המעי ותגובה לא מבוקרת של מערכת החיסון, דבר המתבטא בתגובה דלקתית לא מבוקרת הגורמת לפגיעה ברירית המעי. נמצא כי תזונה עתירת סוכר ושומן וכן רכיבי תזונה המוספים למזון שאנו אוכלים כגון חומרים מתחלבים עשויים לפגוע בדופן המעי ובכך לעודד תגובה חיסונית לא רצויה.
  • שינוי הרכב אוכלוסיית החיידקים במעי – דפוסי אכילה מערביים כוללים צריכה גבוהה של סוכר ושומן הגורמים לחוסר איזון בחיידקי המעי ולהחמרת דלקת. דפוסי אכילה הכוללים צריכה גבוהה של סיבים תזונתיים הקיימים בירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות ואגוזים קשורים עם אוכלוסיית חיידקים מיטיבה והשפעה מגנה.

תזונה במחלות מעי דלקתיות משתנה בין חולה לחולה, וכן משתנה בין מצבים שונים של המחלה, כגון: מחלה פעילה ומחלה ברגיעה. אין דפוס אחד המתאים לכולם וכל אחד זקוק לתזונה מותאמת אישית עבורו.

ייעוץ תזונתי יכול לסייע בהתאמת תזונה להפחתת תסמינים, לאיזון ומניעת חסרים תזונתיים, תזונה כהכנה לפני ניתוחים או לסיוע בהתאוששות מניתוחים ואף תזונה להפחתת דלקת במחלת קרוהן פעילה.

תזונה בתקופת התלקחות

תזונה להפחתת תסמינים בתקופת התלקחות

בזמן מחלה פעילה מטופלים רבים מדווחים על אי נוחות ואי סבילות למזונות שונים. כל מטופל מגיב באופן שונה למזונות ומומלץ לפנות לייעוץ תזונתי על מנת להתאים את התזונה בהתאם למצב המטופל ומגבלותיו.

ישנם מספר עקרונות המומלצים במהלך מחלה פעילה על מנת להפחית תסמינים:

  • מומלץ לאכול ארוחות קטנות כל 3-4 שעות
  • מומלץ להקפיד ללעוס היטב את המזון
  • מומלץ להפחית מזון מטוגן ולצרוך מזון מבושל / אפוי / מאודה
  • מומלץ להעדיף תיבול עדין ולא לצרוך מזון חריף/ מתובל מדי
  • יש להקפיד על שתיה מרובה על מנת להפחית סיכון להתייבשות
  • רצוי להעדיף מים וחליטות צמחים ולהפחית שתיית משקאות מוגזים

סיבים תזונתיים – בזמן מחלה פעילה מומלץ להפחית את צריכת הסיבים התזונתיים הבלתי מסיסים המגבירים לחץ על דפנות המעי ואת התנועתיות. סיבים אלו נמצאים בדגנים מלאים, ירקות ופירות (במיוחד בקליפות), קטניות, זרעים ואגוזים.

ניתן לצרוך ירקות ופירות מבושלים וקלופים, מרקי ירקות טחונים, מיצי ירקות ופירות, טחינה וממרחי אגוזים, דגנים לא מלאים. במצבי היצרויות במעי חשוב להיוועץ עם דיאטנית בנוגע לכמות וסוג הסיבים שניתן לשלב בתפריט.

מומלץ להימנע מחלקי מזון שאינם מתעכלים ועשויים להוביל לחסימה באזור המוצר כגון: תירס, פופקורן, קליפות ירקות ופירות, גרעינים וזרעים, סברס, אפרסמון, גרגירי רימון, סלרי ופירות בוסר.

לקטוז – בזמן מחלה פעילה כמות האנזים לקטאז, המפרק את סוכר החלב לקטוז, עלולה לרדת ומטופלים רבים מדווחים כי מוצרי חלב מגרים אצלם תסמינים בזמן התקף. במצבים אלו ניתן להעדיף גבינות קשות כגון גבינה צהובה, גאודה, חלומי, חלב דל לקטוז, טחינה, אבוקדו, ממרחי אגוזים.

מקורות לחלבון – בזמן מחלה פעילה הדרישה לחלבון הנה מוגברת ורצוי להקפיד על צריכת חלבון בכל ארוחה. דוגמאות למקורות לחלבון: ביצה, דג, עוף, גבינה (במידה וקיימת אי סבילות ללקטוז – ניתן לצרוך גבינות קשות דלות לקטוז), טופו.

תזונה להפחתת דלקת בתקופת התלקחות

הזנה אנטרלית בלעדית

במחלת קרוהן פעילה טיפול תזונתי מסוג הזנה אנטרלית בלעדית (הזנה בלעדית בפורמולות מזון רפואי ללא כל מזון מוצק) מוכח כטיפול יעיל להשארת הפוגה וריפוי רירית המעי, ומשמש כקו טיפול ראשון בילדים. לאחרונה מתרבות העדויות כי טיפול זה יעיל גם במבוגרים. הטיפול ניתן למשך תקופה של 8 שבועות לפחות. אין חשיבות לדרגת פירוק החלבונים בפורמולה. פורמולות המזון הרפואי שונות בהרכבן ובריכוזן וייעוץ תזונתי יכול לסייע בהתאמת סוג הפורמולה והמינון למטופל.

טיפול זה אינו מוכח כטיפול יעיל לשמירה על הפוגה ולכן לרוב יש לשלב עם טיפול תרופתי הנועד לשמר הפוגה. טיפול זה אינו יעיל לחולים בקוליטיס כיבית.

דיאטות אלמינציה

קיימות היום מספר דיאטות אלמינציה אשר נחקרות באשר להשפעתן על הפחתת הדלקת והתסמינים במחלות מעי דלקתיות. נכון להיום אין דיאטה אחת למעט הזנה אנטרלית בלעדית במחלת קרוהן פעילה, שהוכיחה את יעילותה ומומלצת לכל החולים. יתרה מכך חלק מהדיאטות הנן מגבילות מדי והקפדה עליהן לאורך זמן יכולה לגרום לחסרים תזונתיים. בכל בחירה על דפוס תזונתי מסוים רצוי להיות במעקב של דיאטנית ולוודא שהתזונה עונה על הצרכים הגופניים.

דיאטהתיאור
דיאטת אלמינציהמזונות שיש להפחית
דיאטה חצי צמחוניתבשר - אחת לשבועיים, דגים - אחת לשבוע
דיאטה דלת לקטוזמוצרי חלב עשירים בלקטוז
טבעונותמזונות מן החי
פליאותפוח אדמה, קטניות, דגנים, מוצרי חלב, מיצים, משקאות קלים, סוכר
דיאטות הפחמימות המיוחדותחד ודו סוכרים, תפוח אדמה, בטטה, קטניות, שימורים, דגנים, חלב, ממתקים, מרגרינה, בירה
דיאטה דלת פודמפחד ודו סוכרים, חיטה, שיפון, חלק מהסיבים, ירקות ופירות, חלב
פורמולה CDED+50%מוצרי חלב, מרגרינה, גלוטן, בשרים ודגים מעובדים או מעושנים, שימורים, שמרים, סויה, קמח תפו"א, קורנפלור, משקאות מתוקים, מיצי פירות, אלכוהול, קפה, שוקולד, עוגות, עוגיות, גומי לעיסה
IgG4 אלמינציה ע"באישי- לרוב מוצרי חלב, ביצים, בקר

טיפים בתקופת התלקחות

טיפים לתקופת הטיפול

  • מומלץ לשתות את הפורמולות קרות על מנת לשפר את טעמן
  • אם הפורמולה מגיעה בצורת אבקה רצוי להכינה בבלנדר על מנת להגיע למרקם חלק
  • יש לחשב את כמות הקלוריות והחלבון עם דיאטנית
  • מומלץ להמשיך לשתות מים במקביל לשתיית הפורמולה בכדי למנוע עצירויות
  • ניתן להכין קרטיבים מהפורמולה
  • מומלץ להכין מראש את הכמות היומית ולשמור בקירור
  • במידה ויוצאים מהבית ניתן להיעזר בצידניות ששומרות על הקירור וכוס מותאמת לערבוב הפורמולה
  • ניתן לגוון עם מספר פורמולות

תזונה בהפוגה

עקרונות התזונה בהפוגה

חולים במחלות מעי דלקתיות משנים לרוב באופן זה או אחר את התזונה שלהם. שינוי התנהגותי זה נעשה בדרך כלל כדי להיטיב עם התסמינים של המחלה. מדובר בתהליך של ניסוי וטעייה על מנת לזהות את המזונות המגבירים את תסמינים. תהליך זה עשוי להיות מתסכל ודורש ליווי של איש מקצוע.

האינטרנט עמוס במידע ועצות בנוגע לשינויים תזונתיים אשר יסייעו לחולים במחלות מעי דלקתיות. הספרות מראה כי הימנעות ממזונות שונים נפוצה יותר בחולי מחלות מעי דלקתיות מאשר באוכלוסיה הכללית. הימנעות שאינה מבוקרת עלולה לגרום לתת תזונה, חסרים תזונתיים וצריכה לא מאוזנת של אבות מזון ורכיבי תזונה כגון ויטמינים, אומגה 3, סיבים, חלבון וקלוריות.

מספר עקרונות המומלצים במהלך מחלה פעילה על מנת להפחית תסמינים:

  • מומלץ לאכול ארוחות קטנות כל 3-4 שעות
  • מומלץ להקפיד ללעוס היטב את המזון
  • מומלץ להפחית מזון מטוגן ולצרוך מזון מבושל / אפוי / מאודה
  • מומלץ להעדיף תיבול עדין ולא לצרוך מזון חריף/ מתובל מדי
  • יש להקפיד על שתיה מרובה על מנת להפחית סיכון להתייבשות.
  • רצוי להעדיף מים וחליטות צמחים ולהפחית שתיית משקאות מוגזים

כיצד לעבור מתזונה בהתלקחות לתזונה בהפוגה?

כאשר המחלה ברגיעה, ובמידה ולא קיימת היצרות במעי, ניתן לחזור בהדרגה לתזונה מאוזנת ומלאה הכוללת ירקות ופירות, דגנים מלאים, חלבונים (ביצים, דגים, עוף, טופו, בשר, מוצרי חלב, קטניות), שומן כגון שמן זית, טחינה, אבוקדו, אגוזים ושקדים ועוד. חשוב להוסיף מזונות לאט ובהדרגה תוך ניטור תסמינים וזיהוי מזונות המעוררים את תסמיני הדלקת גם בהפוגה.

טיפים לתזונה בתקופת הפוגה

מספר עקרונות המומלצים במהלך מחלה בהפוגה על מנת למנוע תת תזונה ולמנוע חסרים תזונתיים

  • מומלץ לאכול ארוחות קטנות כל 3-4 שעות
  • מומלץ להקפיד ללעוס היטב את המזון
  • יש להקפיד על שתיה מרובה על מנת להפחית סיכון להתייבשות
  • מומלץ להפחית ככל הניתן צריכת מזון מעובד ותעשייתי – סוכר, חומרים משמרים, חומרי טעם וריח, חומרים מייצבים ותוספות מלאכותיות
  • במחלת קרוהן יש לעיתים עיבוי פיברוטי של דופן המעי. בכדי למנוע חסימות ולהפחית תסמינים כגון ריבוי גזים במערכת העיכול יש להקפיד על דיאטה דלה בסיבים תזונתיים
  • בזמן מחלה בהפוגה יש לצרוך כמות זהה של חלבון בדומה לשאר האוכלוסייה. מקורות איכותיים לחלבון – ביצה, דג, עוף, גבינה, טופו וקטניות
  • בכדי לשמור על צפיפות העצם יש לצרוך מספיק ויטמין D וסידן. מקורות טובים יכולים להיות מוצרי חלב, סרדינים וטחינה. צריכה מאוזנת של סידן וויטמין D עם שילוב של פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לאוסטאופורוזיס
  • מחקרים מראים כי יש קשר בין רמות ויטמין D, אבץ ומגנזיום למחלות IBD. אי לכך יש לבדוק רמות ויטמינים ומינרלים באופן תדיר אחת לחצי שנה-שנה במחלה בהפוגה
  • מומלץ להמשיך לצרוך תזונה בריאה ולהפחית ככל הניתן מזון מעובד ומתועש

תזונה לפני ואחרי ניתוחים

  • מצב תזונתי תקין לפני ניתוח הינו חשוב וקשור בצמצום סיבוכים ומשך שהייה בבית החולים
  • חולים ירודים תזונתית צריכים להיות במעקב של דיאטנית ורצוי לשקול להוסיף פורמולת מזון רפואי על מנת לסייע להגיע לדרישות הגוף לאנרגיה וחלבון
  • לאחר הניתוח יש לחזור בהדרגה לאכילה רגילה בליווי דיאטנית

השמנה בחולי מחלות מעי דלקתיות

עודף משקל והשמנת יתר הם כיום הפרעה שכיחה בחולים במחלות מעי דלקתיות. השמנה עשויה להשפיע על המורכבות הכירורגית ועל התחלואה של מחלות המעי. יש לציין כי השמנה אינה שוללת תת-תזונה.

המלצות:

  • תהליך של ירידה במשקל מומלץ בזמן הפוגה בלבד. בזמן התלקחות של המחלה, דיאטה מגבילה עלולה לגרום לדלדול במסת העצם ואינה מומלצת
  • פעילות גופנית – מומלץ לשלב אימוני סיבולת, לדוגמה: הליכות, רכיבה על אופניים או ריקוד. מומלץ על אימון סיבולת ואימון התנגדות (לכל הפחות 30 דקות בשבוע) בכל חולי IBD עם צריכה מספקת של חלבון לשמירה על מסת שריר תקינה
  • בחולים עם ירידה במסת שריר יש להתייעץ עם מאמן לבניית תכנית אימונים

מעי רגיש ואי סבילות

תסמינים דמויי מעי רגיש שכיחים בחולים במחלות מעי דלקתיות גם במצב של הפוגה. תסמיני מעי רגיש לא מעידים בהכרח על מחלה פעילה, עם זאת עלולים לפגוע באיכות חייו של המטופל.

תסמונת המעי הרגיז (IBS-Irritable bowel syndrome) היא הפרעה שכיחה במערכת העיכול. התסמינים האופייניים הם – כאבי בטן, תחושת נפיחות, גזים, שיהוקים, עצירות ושלשול. אפשר לסבול מתסמין אחד או מספר תסמינים לסירוגין. התסמינים יכולים להיות קלים או כאלה המפריעים לחיי היומיום.

אין טיפול מושלם עבור תסמונת המעי הרגיז, אך שינוי הרגלי חיים בשילוב דיאטה, המותאמים באופן אישי, עשויים לעזור.

דיאטה דלת FODMAPs

ישנן עדויות שדיאטה דלת FODMAPs יכולה לעזור ולהפחית את התסמינים במעי רגיש. הדיאטה דלה בלקטוז, פרוקטוז, פרוקטנים, גלקטנים וסוכרים אלכוהולים. רכיבי מזון אלה אינם נספגים טוב והם יכולים לעבור התססה על ידי חיידקים במערכת העיכול, מה שמוביל לתסמינים של גזים, התנפחות והפרעה בתנועתיות של מערכת העיכול בחלק מהחולים.

מהלך הדיאטה:

שלב ראשון – דיאטה ללא המזונות העשירים ב-FODMAPs. שלב זה נמשך 6-8 שבועות. רשימת המזונות העשירים ב-FODMAPs מצורפת בטבלה למטה. דיאטה זו משנה את הרכב חיידקי המעי ואינה מומלצת לטווח הארוך.

שלב שני – ניסיון החזרה של מזונות. הניסיון הוא הדרגתי. בכל פעם מזון חדש. יש צורך לחכות 4 ימים בין מזון למזון. במידה ויש תגובה למזון מסוים יש לחכות שבועיים לפני הוספת מזון חדש.

מכיוון שהתבטאות התסמונת שונה מאדם לאדם, יש להתייעץ עם דיאטנית לגבי הרכבת תפריט מאוזן בשלב הראשון וכן לגבי סדר הוספת המזונות בשלב השני של הדיאטה.

סוג המזוןמזונות עשירים ב-FODMAPs שיש להימנעמזונות דלים ב-FODMAPs המותרים
חלבחלב: פרה, כבשים, עיזים, חלב סויה מרקים על בסיס חלב, חלב מרוכזחלב: שקדים, קוקוס, אורז, שבולת שועל חלב דל לקטוז
יוגורטיוגורט מחלב פרה
גבינותקוטג', גבינה לבנה, ריקוטה, צפתיתגבינות קשות כגון - גבינה צהובה, צ'דר, ברי, מוצרלה, פרמזן, פטה
מוצרים על בסיס חלבשמנת, שמנת לקצפת, גלידה, פרוזן-יוגורטחמאה סורבה על בסיס פירות המותרים לפי הרשימה
פירותתפוח, אגס, דובדבנים, פטל,אוכמניות, אבטיח, אפרסק, נקטרינה, שזיף,משמש, שזיפים מיובשים, מנגו, פאפיה, אפרסמון, מיץ תפוזים, פירות משומרים, פירות מיובשיםבננה, תות שדה, מלון, ענבים, לימון, אשכולית, קיווי, אננס עד 1 כף פירות מיובשים ביום
ירקותארטישוק, אספרגוס, כרוב, בצל, בצל ירוק כרישה, שום, כרובית, פטריות, דלעת, פלפל ירוקמלפפון, עגבניה, גזר, פלפל אדום, חסה, תרד, מנגולד, קישוא, נבטי שעועית, חצילים, שעועית ירוקה, תפוח אדמה, ערמונים, עד 1/2 כוס ביום – בטטה/שומר ברוקולי/ כרוב ניצנים/ דלורית עד 1/3 כוס ביום - אפונה ירוקה מקל 1 ביום של סלרי
דגניםחיטה, שיפון, שעורה בכמות גדולהשבולת שועל וסובין שבולת שועל, אורז חום, קינואה, תירס, לחם וקרקרים ללא גלוטן, כוסמין
קיטניותחומוס, שעועית, אדממה, עדשים, סויה
אגוזים וזרעיםפיסטוקיםעד 10-15 ביום של- שקדים, פקאן, צנוברים, אגוזי מלך, מקדמיה או 1-2 כפות של – גרעיני דלעת, גרעיני חמניות, שומשום,
ממתיקיםדבש, אגבה, ספלנדה, סירופ תירס, ממתיקים כוהליים- סורביטול, מניטול, קסיליטול, מלטיטולסוכר, גלוקוז, סוכרוז, מייפל סירופ אספרטיים
מזונות חלבונייםעוף, הודו, דגים, ביצה, בשר בקר
מזונות עשירים בשומןשמן זית, שמן קנולה, זיתים עד 10 ביום, אבוקדו עד 1/4 ביום

חסרים תזונתיים

  • חולים רבים מקפידים על דיאטות מגבילות ונמנעים ממספר קבוצות מזון כגון ירקות, פירות, דגנים ומוצרי חלב. הימנעות זו יכולה להוביל להיווצרות חסרים תזונתיים כדוגמת סידן, ויטמין D, חלבון, סיבים, ויטמינים ומינרלים שונים
  • במטופלים המקפידים על דיאטה מגבילה יש לשקול עם הדיאטנית נטילת מולטי ויטמין
  • מצבים של תת ספיגה או ניתוחים עשויים להגביר את הסיכון להיווצרות חסרים כגון: חומצה פולית, אבץ, מגנזיום, סידן וויטמין B12, D, ויטמינים מסיסי שומן (A,D,E,K)
  • יש לקחת בחשבון שמדדים עלולים להשתנות בעקבות התגובה הדלקתית:
    • פריטין ורמות נחושת עלולים לעלות כאשר ישנה דלקת פעילה
    • חומצה פולית, סלניום ואבץ ירדו בדלקת פעילה
מיקרונוטריאנטקבוצת סיכוןבדיקהמקור מהאוכלתוסףתסמינים
מגנזיוםשלשולים מרוביםבדיקת דםעלים ירוקיםתוסף תזונתי. עלול להחריף שלשוליםפגיעה בצפיפות העצם התכווצות שרירים
סידןהימנעות ממוצרי חלבבדיקת דם של סידן ורמות אלבומין נמוכותמוצרי חלב, סרדינים, טחינהתוסף תזונתיפגיעה בצפיפות העצם
חומצה פוליתשימוש בתרופות סולפא דיאטת אלימינציהבדיקת דםדגנים מלאים, עלים ירוקים ודגנים מועשריםתוסף תזונתיאנמיה ועייפות
אבץצמחוניים טבעוניים שלשולים כרונייםרמות אבץ בבדיקת דםבשר או מזון מועשר באבץתוסףריפוי פצעים נמוך פגיעה בחוש טעם וריח
B12צמחוניים דלקת פעילה באילאום כריתת אילאוםבסרום B12בשר עוף ודגיםתוסףאנמיה בעיות נוירולוגיות
D ויטמיןבעלי עור כהה חשיפה נמוכה לשמשסרום D ויטמיןמוצרי חלב, סרדיניםתוסףפגיעה בצפיפות העצם
ברזלמחלה פעילה צמחונייםפריטין וטראנספריןבשר, עוף, קטניותעירוי במחלה פעילה במחלה PO או תוסף קלה עד בינונית כאשר אין תסמינים במערכת העיכולאנמיה, עייפות, חולשה

הריון

המלצות:

  • בחולות IBD בהריון, יש לעקוב באופן שוטף אחרי רמות ברזל וחומצה פולית, ובמקרה של חסרים, יש להוסיף גם ברזל / ויטמין B9 / חומצה פולית
  • בחולות IBD בהנקה יש לעקוב באופן סדיר אחר ערכים תזונתיים

מניעת מחלות מעי דלקתיות בקרב האוכלוסייה הכללית ובני המשפחה

בכדי להפחית סיכון להופעת מחלות מעי דלקתיות, מומלצת תזונה:

  • עשירה בפירות וירקות.
  • עשירה בחומצות שומן מסוג אומגה 3 (דג סלמון, הרינג, טונה, אגוזי מלך, זרעי פשתן, זרעי צ’יה, שמן פשתן, פולי סויה טופו, ביצה) ודלה באומגה 6 (שמן סויה ושמן תירס המצויים לרוב במזון מהיר ובמזונות מתועשים)
  • רצוי להפחית ככל הניתן בצריכת מזון מעובד ותעשייתי (עתיר שומן וסוכר)
  • רצוי להפחית צריכת מזונות ומשקאות המכילים מתחלבים (רטבים, מזון מהיר, מרגרינה, גלידות, עוגות, עוגיות)
  • הנקה וחשיפה לבעלי חיים בילדות נמצאו כבעלי השפעה חיובית ומגינה

כתבו וערכו:

  • ליהי גודני, דיאטנית קלינית, המרכז הרפואי רבין, דוקטורנטית לאפדימיולוגיה, אוניברסיטת ת”א.
  • דניאלה קאופמן, דיאטנית קלינית Sc – מחלות מערכת העיכול, מנהלת תחום תזונת גסטרו – קופת חולים כללית, מנהלת תחום תזונה – העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית.

שירות לציבור – מוגש בחסות

מקורות מידע – קישור לפופ אפ שנפתח

  • Halmos EP, Gibson PR (2015) Dietary management of IBD–insights and advice. Nat Rev Gastroenterol Hepatol 12:133–146 . doi: 10.1038/nrgastro.2015.11
  • Lee D, Albenberg L, Compher C, et al (2015) Diet in the pathogenesis and treatment of inflammatory bowel diseases. Gastroenterology 148:1087–1106. doi: 10.1053/j.gastro.2015.01.007
לכל הכתבות

שיתוף עמוד ברשת חברתית